בש"פ 9992/17

תקציר

המדינה והמשיב הגישו ערר על תנאי מעצרו של המשיב. המשיב היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, אשר בית המשפט הכיר בו כסוג של מעצר עד תום ההליכים. ככלל, אסר בית המשפט על עצירים לצאת לעבודה תחת פיקוח אלקטרוני, למעט במקרים נדירים. השופט לא מצא מקרה זה כחריג, שכן מתן אפשרות למשיב לצאת לעבודה יפגע במטרת מעצרו. בית המשפט היה מודאג מאופי עבודתו, הכרוכה בנסיעות למקומות לא מוגדרים, מה שמקשה על מעקב אחר פעילותו. זאת ועוד, חומרת העבירות בהן הוא מואשם, עברו הפלילי ונסיבות ריצוי עבודות השירות הקודמות שלו, כל אלה תורמים לצורך בשמירה על תנאי מעצר מחמירים. עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי של המשיב ובשיתוף הפעולה שלו, הפחית השופט את הסכום שעליו להפקיד לצורך מעצרו ל-50,000 ₪. לפיכך, ערעור המדינה מתקבל וערעור המשיב מתקבל בחלקו. המשיב יישאר תחת פיקוח אלקטרוני ללא חופשת עבודה, וסכום הפיקדון יופחת.