ע"א 8659/12

תקציר

לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים, מקבל פסק הדין את פסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי, הדוחה את טענות המערערת בדבר סיווג החוב והתיישנות, למעט סוגיה אחת הנוגעת לטעויות בחישוב המס. המערערת טענה כי את חוב המס היה צריך לייחס גם לאשת המנוח, בהתאם לכלל "החישוב המאוחד" שבדין הישראלי, הרואה את הכנסות שני בני הזוג יחד לצורכי מס. עם זאת, בית המשפט מצא כי סעיף 66א(ב) לפקודה מגביל את חבותו של בן הזוג הלא רשום לחלקו בהכנסה. פרשנותו של המערער כי שני בני הזוג חבים ביחד ולחוד הופרכה, שכן בית המשפט ציין כי רשויות המס יכולות לבחור לגבות את החוב כולו מבן זוג אחד. חרף בחינת טענות המערערת, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בסיס לפגוע בפסק הדין המקורי, מה גם שהסכם השומה של המנוח הטיל במפורש חבות מס מלאה על היורשים, עובדה שהייתה ידועה למערערת. זאת ועוד, פעולותיו הסותרות של המערער בכל הנוגע להצהרות מס ולהליכים משפטיים שללו את טענותיו והפגינו חוסר תום לב. בית המשפט הבחין כי מעשיו עולים בקנה אחד עם עקרונות ההשתק השיפוטי, ומונע ממנו לערער כעת על חבות המס בה הכיר בעבר. התנהלותה של המערערת, תוך התעלמות מהסכם שומה מיטיב ביותר שניתן למנוח, המחישה עוד יותר חוסר תום לב. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ובית המשפט הדגיש כי תשלום המסים אינו רק חובה משפטית אלא גם חובה מוסרית במסגרת ערכי החברה וההלכה. המערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב.