עת"מ 33265-11-19

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי עמותה המנהלת בית כנסת, ביקשה למנוע מעיריית אור יהודה ומראש העיר שלה להרוס את בית הכנסת הקיים לטובת הקמת בית כנסת חדש. בעתירה נטען כי ההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים, אינה מידתית ומפרה מספר דרישות של המשפט המנהלי. זאת ועוד, טען העותר כי על פי ההלכה היהודית, לא ניתן להרוס בית כנסת ללא תחליף, וכי יש לקרוא לבית הכנסת החדש על שם התורם של בית הכנסת הישן. בית המשפט סקר בהרחבה את העקרונות המסדירים התערבות שיפוטית בהחלטות מנהליות ולא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטת העירייה. בית המשפט קבע כי ההחלטה על הקמת בית כנסת חדש הייתה סבירה ואיזנה כראוי בין האינטרסים המעורבים. העובדה שהעותרת שינתה את עמדתה והיעדר ראיות התומכות בטענה כי ההחלטה נפלה, מצביעים על כך שהמניע לעתירה היה רצונו של העותר לשמור על השליטה בבית הכנסת. עוד קבע בית המשפט כי העירייה לא פעלה באופן פסול בכך שסירבה להבטיח למנהל העותרת תפקיד בתהליך הבנייה או לקרוא לבית הכנסת החדש על שם התורם. לבסוף, קבע בית המשפט כי הוא אינו יכול לפסוק על פי הדין העברי אלא רק על פי חוקי מדינת ישראל, ובכל מקרה לא ניתן להטיל דופי בהחלטת העירייה על פי אמות המידה של המשפט המנהלי. לפיכך, העתירה נדחתה, צו הביניים בוטל, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לעירייה.