עמ"נ 383/06

תקציר

העררים, האחד מעיזבונו של ירימי אברהם והשני מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אתא, נסובו על החלטה שהתקבלה בוועדת הערר המחוזית באוקטובר 2006 בעניין תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. התביעה המקורית הוגשה לאחר שתכנית שינתה את ייעוד המקרקעין של המערערת ממגורים לחקלאות והפחיתה את שוויה. ועדת הערר המחוזית קיבלה חלקית את ערעור הוועדה, מה שהוביל את שני הצדדים לערער לבית המשפט. בית המשפט דחה את בקשת הוועדה לדחות את ערעור המערער וכן קבע כי מרבית החלטות הוועדה המחוזית צריכות לעמוד, לרבות ההחלטה שלא להתערב בממצאי השמאי לגבי שווי הקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא לטובת המערערת כי היה על הוועדה להותיר את החלטת השמאי בדבר ירידת ערך המבנה הקדמי על כנה, שכן המבנה ניתן היתר לאחר שהקרקע הוכרזה כחקלאית והוועדה לא הביאה ראיות מספיקות לכך. בנוסף, קבע בית המשפט כי התרשלותה של הוועדה ביידוע המערערת על הכרזת המקרקעין משמעה כי החלטת השמאי בדבר ירידת ערך הבניין הקדמי צריכה לעמוד בעינה. ככלל, קיבל בית המשפט באופן חלקי את ערעור המערערת וביטל את החלטת הוועדה המחוזית בעניין ירידת ערך הבניין הקדמי, והורה לוועדה לפצות את המערערת בגין ירידת ערכם של שני הבניינים, וכן בגין ירידת ערך הקרקע, בסך כולל של 1,380,000 לירות נכון לינואר 1980, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כן חויבה הוועדה לשלם למערער הוצאות בגין שני העררים, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.