ע"ב 2166/06

תקציר

התובעים, כבאים לשעבר שפרשו לגמלאות בשנת 2005, טענו כי יש לראות בסעיף "הכוננות המבצעית" בשכרם חלק משכרם הרגיל, ולכן יש לכלול אותו בשכר הבסיס לצורך חישוב הטבות שונות כגון קצבה, תשלום הסתגלות חודשי, הודעה מוקדמת, דמי חופשה ודמי מחלה, וכן הקצבה שהם מקבלים בעת פרישתם. מנגד, הנתבעת, איגוד ערי הכבאות בבאר שבע, טענה כי רכיב זה מהווה תוספת לשכר, ולכן אין לכלול אותו בחישובים האמורים. בית הדין לעבודה נדרש לקבוע האם רכיב השכר הוא אכן חלק מהשכר הרגיל או רק תוספת עליו. בית המשפט בחן את הרקע העובדתי, את המסגרת הנורמטיבית ואת טענות הצדדים. נמצא כי בהחלטת המועצה הנתבעת המעניקה לתובעים את הזכות לרכיב הכוננות המבצעית נכתב כי מדובר ב"מאמץ הנוסף הנדרש מהם למילוי תפקידם", המחייב אותם להיות בכוננות בכל שעות היממה. הרכיב שולם לתובעים ללא דיווח ובתקופות של חופשה, מחלה והכשרה, והוא נכלל בחישוב השכר הקובע לעובדים אחרים שפרשו לפני התובעים. בנוסף, הצדדים המעורבים תמיד תפסו רכיב זה כחלק מהשכר הרגיל. על סמך ממצאים אלה הגיע בית המשפט למסקנה כי רכיב "הכוננות המבצעית" אינו מותנה אלא בתשלום עבור עבודתו הסדירה של מפקד תחנת כיבוי אש, ועל כן יש לראות בו חלק מהשכר הרגיל. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובעים לפסק דין הצהרתי והורה לכלול את הרכיב בשכר הבסיס לצורך חישוב ההטבות האמורות. עם זאת, מאחר שהייתה מחלוקת של ממש על מהות הרכיב, דחה בית המשפט את התביעה לפיצוייה של הלנה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ולא היה צו להוצאות בשל מעמדם הפנסיונר של התובעים.