ע"א 61810-01-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה כספית שהגישה כרמל נגד רשות שדות התעופה ומנרב בגין אי תשלום שטיחים שהונחו בנתב"ג. בית המשפט קמא פסק לטובת כרמל, וקבע כי השטיחים שהונחו חרגו מהמפרט הנדרש וכי הרשות הסכימה להנחתם, ולכן הורה לרשות ולמנרב לשלם לכרמל 413,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויבה הרשות לשלם לכרמל 334,000 ₪ נוספים, ואילו מנרב חויבה לשלם לכרמל הוצאות משפט בסך 75,000 ₪ ולשאת בהוצאות ההודעה לצד השלישי. מנרב קיבלה את פסק הדין, אך הרשות ערערה, בטענה שאין יריבות בינה לבין כרמל, וערערה על קבלת ההודעה לצד השלישי ועל חישוב הסכומים שנפסקו. ערכאת הערעור הסכימה עם עמדת הרשות בדבר היעדר יריבות ישירה בינה לבין כרמל, בהתחשב בכך שמנרב שעמה היה לה קשר חוזי הייתה איתנה כלכלית, וכי הסירוב לשלם לכרמל נבע ממחלוקת בין הרשות למנרב. בית המשפט קיבל גם את טענת הרשות בנוגע להודעה לצד שלישי, וקבע כי הסכמת הרשות להנחת השטיחים ניתנה ללא כל הכרה בוויתור על קנס ההפחתה, וכי מנרב לא הסכימה במפורש להפחתה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות הרשות בנוגע להודעת צד ד' ולחישוב הסכומים, וקבע כי טענות אלה לא הוזכרו בסיכומיה, וכי הסכומים שנפסקו חושבו כראוי לפי מדד המחירים לצרכן, כאמור בפסק הדין, ולא לפי מדד תשומות הבנייה. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי. בית המשפט ביטל את התחייבות הרשות כלפי כרמל, והגביל את התחייבות הרשות למנרב לסכום שנוכה בפועל, תוך התאמות ריבית והצמדה. כמו כן חויבה הרשות לשאת בהוצאות ההודעה לצד השלישי ולהשתתף בהוצאותיה של מנרב כלפי כרמל. מנרב חויבה להשיב לרשות את ההפרש, ולשלם לרשות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.