ת"ק 23331-12-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת כבוד הרשמת הבכירה מיכל רבינוביץ' בבקשת פסלות שופט: ### 1. מבוא ההחלטה עוסקת בבקשת פסלות שהגיש תובע בהליך תביעה קטנה, בטענה כי בית המשפט מונע ממנו את זכויותיו ונועל בפניו את דלתותיו. הבקשה מבוססת על מורת רוחו של המבקש מהחלטות דיוניות שניתנו בעניינו, ובפרט מסירובו של בית המשפט ליתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד אחד הנתבעים טרם הדיון. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים (על פי הפסיקה המצוטטת בהחלטה) * **מבחן החשש הממשי למשוא פנים:** בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, העילה לפסלות אינה תחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין, אלא קיומו של **"חשש ממשי אובייקטיבי"** למשוא פנים. החלטה זו מדגישה כי תחושות סובייקטיביות של בעל דין אינן מקימות עילת פסלות. * **החלטות דיוניות כעילת פסלות:** ההלכה הפסוקה מבהירה כי פעילות שיפוטית רגילה, הכוללת מתן החלטות דיוניות, אינה מהווה בסיס לפסלות. בית המשפט מדגיש כי החלטות שאינן לשביעות רצונו של צד אינן מעידות על משוא פנים, והדרך הנכונה לתקוף אותן היא בדרך של ערעור ולא בבקשת פסלות. * **עיתוי הגשת הבקשה:** תקנה 173 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת חובת הגשה "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות". ההחלטה מחדדת עיקרון משפטי חשוב: **עילת פסלות אינה "נשק סודי"** שניתן לשמור לעת מצוא. שיהוי בהגשת הבקשה, במיוחד כאשר היא מוגשת לאחר סדרה של החלטות שניתנו לרעת המבקש, פוגע בלגיטימיות של הבקשה. ### 3. חידושים ודגשים משפטיים בהחלטה ההחלטה משלבת עקרונות מסורתיים עם דגשים המותאמים להליך התביעות הקטנות: * **חובת השפיטה:** הרשמת מדגישה את האיזון בין הזכות (והחובה) של השופט לשבת בדין לבין העיקרון של הגינות ההליך. בית המשפט מציין כי שופט אינו יכול "להשתחרר" מתיקים אך ורק בשל לחץ של בעל דין, שכן הדבר מוביל לעינוי דין ולפגיעה ביעילות המערכת. * **סמכות טבועה בתביעות קטנות:** ההחלטה רומזת כי בתיקים מסוג תביעות קטנות, לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר בניהול ההליך וריכוז הדיונים (לרבות דחיית בקשות ביניים למועד הדיון המרכזי), ושימוש בסמכות זו אינו מהווה הוכחה למשוא פנים. * **הבחנה בין טעות להטיה:** ההחלטה מבהירה קו גבול ברור: אם צד סבור כי החלטה דיונית היא שגויה, הסעד הוא ערעור. אם צד טוען שהחלטה דיונית נובעת ממניעים פסולים של השופט, עליו להוכיח תשתית אובייקטיבית לטענה זו. בהיעדר תשתית כזו, הבקשה נדחית. ### 4. סיכום ומסקנות ההחלטה מהווה אבן בוחן לאופן שבו על ערכאה שיפוטית להתמודד עם "שימוש לרעה" בבקשות פסלות ככלי טקטי. היא משרטטת גבול ברור בין ניהול משפט יעיל על ידי שופט המפעיל את סמכותו הדיונית, לבין טענות פסלות חסרות בסיס שנועדו להלך אימים על המותב או להביא להחלפתו. הנימוק המצטבר של העדר עילה אובייקטיבית לצד הגשה שיהויית, מהווה את הנדבך המרכזי בדחיית הבקשה.