עמ"ת 72541-03-26

תקציר

בבית המשפט העליון **עמדת המשפט: ערר על החלטה לגבי מועד דיון בשאלת ראיות לכאורה במסגרת מעצר עד תום הליכים** **רקע עובדתי:** העורר, מאיר דז'נשוילי, נעצר ביום 22.2.2026 בחשד לביצוע עבירת הצתה. ביום 26.2.2026 הוגש נגדו כתב אישום, ובמקביל הגישה המשיבה, מדינת ישראל, בקשה למעצרו עד תום ההליכים. באותו יום, הסכים בא-כוח העורר לקיומו של "ניצוץ ראייתי" ולעילת מעצר, והסכים למעצרו עד למתן החלטה אחרת. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה על מעצרו, וקבע דיון להודעת ראיות ליום 19.3.2026. במהלך הדיון ב-19.3.2026, הגיש העורר מסמך שכותרתו "עיקרי טיעון ראיות לכאורה". באת-כוח המשיבה ציינה כי תבחן את הטענות, ובית המשפט קבע דיון המשך ל-29.3.2026, תוך שהבהיר כי "במידת הצורך ייקבע דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה". בדיון מיום 29.3.2026, ביקש בא-כוח העורר לקיים דיון מיידי בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, אך המשיבה ציינה כי אין בידה חומר ראיות. בית המשפט קבע כי הדיון לא נועד לשמיעת ראיות, כי התביעה לא הגישה עיקרי טיעון, וכי הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה נקבע ליום 13.4.2026. בהמשך אותו יום, הגיש העורר בקשה דחופה להקדמת הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, בטענה כי מעצרו ממשיך להיות בלתי חוקי. בית המשפט המחוזי הבהיר כי מעצרו חוקי, אך הקדים את הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ליום 9.4.2026. **הערר לבית המשפט העליון:** העורר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, ועתירתו להקדמת הדיון ליומיים הקרובים, לפני חג הפסח. הוא שב וטען כי אין ראיות לכאורה, וכי מעצרו ממשיך להיות בלתי חוקי. כמו כן, העורר מלין על "נוהל" לפיו נקבעים דיונים ב"הודעת ראיות" במקום דיון בקיומן של ראיות לכאורה. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט יחיאל כשר):** בית המשפט העליון דחה את הערר על הסף. **נימוקים משפטיים:** 1. **ערר ביניים:** השופט כשר קבע כי מדובר ב"ערר ביניים" על החלטה "חלקית" של בית המשפט המחוזי, שטרם נתן את החלטתו הסופית בבקשה למעצר עד תום ההליכים. הכלל הוא שאין לאפשר עררי ביניים, אלא במקרים חריגים הכוללים טעות ברורה בעניין עילת מעצר, ראיות לכאורה, או חשש ממשי למעצר בלתי חוקי. המקרה הנוכחי אינו עומד בקריטריונים המחמירים הללו. 2. **סמכות בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון:** בית המשפט העליון שב והדגיש כי השופט הדן בבקשה למעצר עד תום הליכים מוסמך ליתן כל החלטה דיונית בנוגע לניהול ההליך, לרבות קביעת מועד הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. החלטות בית המשפט המחוזי, הן מ-26.2.2026 והן מ-19.3.2026, הבהירו כי טרם נקבע דיון בשאלת הראיות לכאורה. רק בהחלטה מ-29.3.2026 נקבע מפורשות דיון כזה, ולאחר מכן הוקדם מועדו לבקשת העורר. קביעת מועד דיון, אף אם הוקדם, אינה מהווה חריג לכלל בדבר איסור ערר ביניים. 3. **מעצר חוקי:** השופט כשר דחה את טענת העורר כי מעצרו אינו חוקי. בדיון מיום 26.2.2026, הסכים בא-כוח העורר לקיומו של "ניצוץ ראייתי" ולמעצרו עד למתן החלטה אחרת, ולפיכך המעצר עונה להגדרה של מעצר חוקי. **חידושים משפטיים והערות:** * **החלת כלל איסור ערר ביניים:** פסק הדין מדגיש את עקביות בית המשפט העליון במניעת עררי ביניים על החלטות דיוניות של בתי המשפט קמא בענייני מעצר עד תום הליכים. זאת, על מנת למנוע עיכובים מיותרים בהליכים ולשמור על יעילות הדיון. * **סמכות דיונית של שופט מעצר:** פסק הדין מחזק את ההכרה בסמכותו הרחבה של בית המשפט הדן בבקשה למעצר עד תום הליכים לקבוע את סדרי הדין ולוחות הזמנים בהליך, בהתאם לשיקול דעתו. * **הבהרת משמעות "ניצוץ ראייתי" והסכמה למעצר:** פסק הדין ממחיש את המשמעות של הסכמה בדיון מקדמי, לפיה הסכמה ל"ניצוץ ראייתי" ולמעצר עד להחלטה אחרת, משמעה שהמעצר הוא חוקי ואינו מהווה עילה לטענות בדבר אי-חוקיות. * **התייחסות לנוהל דיוני:** אף שהשופט כשר לא התייחס לעומק לטענת העורר על "נוהל" של דיוני "הודעת ראיות" במקום דיון בראיות לכאורה, עצם הדחייה על הסף מבטאת את העמדה כי בית המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכויותיו, והעורר אינו יכול להעלות טענות אלו ב"ערר ביניים" שנדחה. **סיכום:** ערר זה נדחה על הסף בהתאם להלכה הפסוקה בדבר איסור ערר ביניים. בית המשפט העליון הדגיש את סמכותו הדיונית של בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיונים, וכן את חוקיות מעצרו של העורר אשר הסכים לכך בדיון קודם.