ת"א 2061/08

תקציר

בסכסוך תאגידי מורכב, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי תביעה כספית שהגישו שני תובעים, מר עודד שראל וחברתו בר מכון בקרה רפואי בע"מ, נגד נתבע, ד"ר מוטי בכר, לא תידחה על הסף. התובעים טענו כי הנתבע, בעל שליטה בחברה משותפת, גרם נזק להם ולחברה במעשיו ובמחדליו. הנתבעת טענה לדחיית התביעה משלושה טעמים: ראשית, כי לתובעים לא קמה עילת תביעה אישית, שכן הנזקים הנטענים נגרמו לחברה ולא להם ישירות. שנית, הנתבע טען כי התביעה לא גילתה כל עילת תביעה נגדו, שכן מעשיו היו חלק מחובותיו התאגידיות. לבסוף, הוא הגדיר את התביעה כמטרידה ומכבידה. עם זאת, בית הדין קבע כי אין מדובר במקרה מובהק של דחייה על הסף, שכן התובעים טענו להפרת חובות אמונים, אפליה וחובות שותפות המוטלות עליהם, אשר עשויות להוות עילות תביעה אישיות. השופטת הדגישה את השלב המקדמי של התביעה ואת הגישה הזהירה הנדרשת לפעולה קיצונית כמו דחייה על הסף. בנוסף, השופט ציין כי מעמד התאגיד אינו מקנה חסינות וכי ההבחנה בין עילות תביעה אישיות ותאגידיות אינה מוחלטת. הנתבע חויב לשלם את הוצאות המשפט של התובעים. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו דחייה על הסף שמורה למקרים קיצוניים, בעיקר בשלבים מוקדמים של התדיינות משפטית, ומשאירה מקום לטענות התובעים להישמע לגופן.