פש"ר 29020-07-14

תקציר

המנהל המיוחד של רשות ניירות ערך ביקש מבית המשפט לקבוע כי החוזה לרכישת דירה ורישום המניות בחלק מהחברות על שם המשיב, טטיאנה אברמוביץ', הם חוזים למראית עין, לפיהם הרוכש האמיתי של הדירה ובעל החברות הוא בעלה הידוע בציבור, החייב, ולאד אברמוביץ', ולכן מחצית מהנכסים הללו צריכים להיות מועברים למנהל המיוחד. המנהל המיוחד טען, כי מטרת רישום הדירה והמניות על שם המשיב הייתה להבריח נכסים אלה מנושיו של החייב, שהיה מעורב בהליכי פשיטת רגל. המשיבה טענה כי הדירה נרכשה מכספה שלה, לרבות מתמורת מכירת דירה ברוסיה טרם עלייתה ארצה, וכן מהכנסותיה מעבודה ומעזרת משפחתה, וכי החברות הוקמו ובבעלותה בלבד. בית המשפט קבע, כי המנהל המיוחד הוכיח את קיומם של סימני מרמה משמעותיים, לרבות הסתרת מהות הקשר ביניהם על ידי המשיב והחייב, מקום מגוריו של החייב, השימוש שעשה החייב ברכבו של המשיב, עסקיהם המשותפים ומקור ההון העצמי ששימש לרכישת הדירה. בית המשפט קבע כי המשיב והחייב הם ידועים בציבור וכי עסקיהם המשותפים יזמו ונוהלו על ידי החייב, למרות שהיו רשומים על שם המשיב. בית המשפט מצא כי המשיב והחייב לא הציגו כל ראיה להפרכת טענות המנהל המיוחד, וכי הדבר העביר את חובת ההבאת ראיות על כתפיהם. בית המשפט דן בדוקטרינות המשפטיות שעשויות לחול על המקרה, לרבות דוקטרינת החוזה לכאורה, דוקטרינת החוזה הפסול והוראות פקודת פשיטת הרגל בדבר ביטול מענק או העדפת מרמה. בית המשפט קבע, כי בהיעדר ראיות ממשיות הנוגעות לחוזה הסמוי, הגישה המשפטית הראויה במקרה זה היא להניח שותפות המבוססת על יחסי הידועים בציבור של המשיב והחייב, ולפיכך קבע כי יש להעביר מחצית מזכויות המשיב בדירה ובמניות החברות למנהל המיוחד. המשיב והחייב חויבו לשאת במשותף בהוצאות המנהל המיוחד בסך של 20,000 ₪.