תפ"ח 22918-02-10

תקציר

הנאשמים הורשעו בקשירת קשר לפגיעה באייל בליסה ובעבירות נלוות נוספות, ואילו האישום בניסיון רצח בוטל מחוסר ראיות. התערבות המשטרה מנעה את מימוש התוכנית, מה שהוביל לזיכוי מאשמה זו. בית המשפט דן בעתירות לגזר דין הן מצד התביעה והן מצד ההגנה. התביעה ביקשה עונש חמור בשל אופי העבירה, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר, תוך הדגשת הנסיבות המקלות וסיפוריהם האישיים של הנאשמים. השופטים הסכימו עם התביעה, והדגישו את חומרת העבירה, התכנון הקפדני והסכנה הפוטנציאלית לחברה. הם גזרו על נאשם 1 6 שנות מאסר, על נאשם 2 עד 3 שנים, על נאשם 3 עד 4 שנים ועל נאשם 4 עד 15 חודשי מאסר. כמו כן הורו השופטים על הפעלת עונשי מאסר על תנאי קודמים שנגזרו על נאשמים 1 ו-2, והביאו את סך עונשי המאסר שלהם ל-7 שנים ו-4.5 שנים, בהתאמה. גזרי הדין נועדו לשמש גורם מרתיע, לשקף את חומרת העבירות ולהעביר מסר לנאשמים הבודדים ולחברה בכללותה. לכל הנאשמים ניתנה זכות ערעור תוך 45 יום.