ת"א 7871-05-18

תקציר

השופטת דחתה הן את תביעת משרדי עורכי הדין התובעים לדמי הצלחה והן את תביעת הנזיקין של הנתבעת נגדם. משרדי עורכי הדין ייצגו את הנתבע בסכסוך עסקי אך פוטרו לפני פתרון מוצלח של התיק. השופט מצא כי התנהלות המשרדים, לרבות אי בחינה ראויה של ניגוד עניינים פוטנציאלי, הצדיקה את אובדן האמון של הלקוח ואת פיטוריו לאחר מכן. החברות היו זכאיות לשכר טרחה שעתי עבור עבודתן, אך לא לדמי ההצלחה שביקשו משום שהחוזה הסתיים כדין לפני שהתקיימו תנאי דמי ההצלחה. השופטת דחתה גם את תביעתה שכנגד של הנתבעת לפיצויים, וקבעה כי התנהלות החברות לא גרמה לנזק הנטען וכי הנתבע תרם לקריסת יחסי עורך דין-לקוח. הנתבע לא הוכיח נזק מוניטין, ותביעתו בגין עוגמת נפש נדחתה בשל אשמתו התורמת ואי תביעתו המפורשת בתביעתו שכנגד. לבסוף, השופט סירב להורות על החזר שכר טרחה שכבר שולם לחברות, שכן הן ביצעו עבודות והיו זכאיות לתעריפים לפי שעה שהוסכמו בחוזה. שני הצדדים נשאו בעלויות שלהם.