ע"מ 1015/02

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על שומות המשיב בדבר חבויות המס של המערערת לשנים 1995, 1997, 1998 ו-1999. בית המשפט מצא כי למשיב נתונה הסמכות לפסול את פנקסי החשבונות של המערער ובכך לקבוע את השומות על פי מיטב שפיטתו. שיטתו של המשיב לקביעת שיעור הרווח נמצאה סבירה, שכן היא התבססה על שתי בדיקות של דגימות כלי רכב שנמכרו על ידי המערערת, אשר הניבו שיעור רווח גולמי דומה לזה שהוחל בשומות. בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע בענף סוחרי הרכב הפרטי עמד על 22%, וקבע כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות המצדיקות שיעור נמוך יותר. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המערערת בדבר אופן עריכת השומות אינן משכנעות, במיוחד נוכח העובדה שהמערערת לא המציאה את המסמכים הנדרשים במהלך דיוני השומה. החלטת המשיב לדחות את תביעת המערערת לחוב רע אושרה אף היא, בשל הימנעותה של המערערת מלהביא ראיות מספיקות להליכי גבייה. לפיכך, קבע בית המשפט כי השומות שערך המשיב היו סבירות ואין להתערב בהן. המערער חויב לשלם למשיב 2,000 ₪ הוצאות משפט ו-25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.