ע"פ 21/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שביקש לעיין בחומרי חקירה הנוגעים לעניינו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. הנאשם טען כי החומר נחוץ להגנתם. עם זאת, לאחר בחינת העובדות שהוצגו, מצא בית המשפט כי לחומר שגילויו התבקש אין קשר ממשי לכתב האישום או לפריפריה שלו. היא התייחסה לעבירות, תאריכים ומקומות שונים, וכללה עובדים זרים שונים. בית המשפט קבע כי החומר אינו רלוונטי לעניינו של הנאשם ולכן אינו מהווה "חומר חקירה" כהגדרתו בפסקי דין קודמים. השופט הכיר בזכותו של הנאשם למשפט הוגן ובפרשנות הרחבה של חומר החקירה, אך הדגיש כי הקשר בין החומר המבוקש למשפט לא צריך להיות רחוק ושולי. מאחר שלא היה לחומר קשר סביר לעניינו של הנאשם, לא היה צורך שהשופט הדן בבקשה יעיין בו. זאת ועוד, הנסיבות לא הצדיקו העברת ההחלטה בבקשה לשופט אחר, שכן הבקשה הוגשה במהלך דיון ההוכחות השלישי, ודחייתה ללא עיון חוזר לא שללה מהנאשם הגנה הוגנת. בסופו של דבר נדחה הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי התקבלה.