ת"א 17235/04

תקציר

מר יוסף טורבובסקי נטל הלוואה מבנק טפחות למשכנתאות בשנת 1999 לרכישת דירה, וכתנאי להלוואה ביטח את חייו בחברת אליהו חברה לביטוח בע"מ לכיסוי יתרת ההלוואה במקרה של מותו. לאחר פטירתו של טורבובסקי בשנת 2001, דרש עזבונו מחברת הביטוח לשלם את יתרת ההלוואה, שהסתכמה ב-181,290 שקל. עם זאת, חברת הביטוח סירבה, בטענה שמר טורבובסקי לא גילה את מצבו הרפואי האמיתי - הוא חולה בסרטן - בעת הגשת הבקשה לפוליסה והצהיר הצהרה כוזבת בשאלון הבריאות שלו. חברת הביטוח טענה כי הטעיה זו פוטרת אותם מחובתם לשלם את תגמולי הביטוח. בית המשפט בחן מספר שאלות לצורך הכרעת הדין: האם מר טורבובסקי היה נשוי, האם הצהיר הצהרה כוזבת בשאלון הבריאות שלו, פגמים כלשהם בטופס הפוליסה, רשלנות מצד חברת הביטוח והאם אי תשלום תגמולי הביטוח מהווה עשיית עושר. בית המשפט מצא כי מר טורבובסקי אכן הסתיר את מצבו הרפואי וידע על מחלתו הקשה כאשר חתם על מסמכי הביטוח. הסייג לחבות ביטוחית נמצא גם מוצג ומוסבר לו באופן בולט על ידי עובד הבנק, תוך עמידה בדרישות החוק. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות רפואיות למבקשים, מה גם שמר טורבובסקי לא גילה כל בעיה רפואית. יתר על כן, התובע לא הביא ראיות לכך שחברת ביטוח אחרת הייתה מקבלת את בקשתו של טורבובסקי למרות מצבו הרפואי, דבר המצביע על היעדר סיבתיות. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת חברת הביטוח, וקבע כי הם אינם מחויבים לשלם את יתרת ההלוואה מכיוון שמר טורבובסקי הצהיר הצהרות כוזבות על בריאותו. העיזבון חויב לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. למרות שהתובע היה זכאי להחזר דמי ביטוח ששולמו, תביעה זו לא נכללה בכתב התביעה המקורי, ולכן היא נדחתה. השופט סיים את דבריו בכך שעודד את חברת הביטוח להחזיר את דמי הביטוח ששילם מר טורבובסקי לעיזבונו, בניכוי הוצאות, כמחווה של רצון טוב.