ה"פ 15341-10-13

תקציר

משפחת שבו תבעה פיצויים מהעירייה בגין נזקים שנבעו מאיחור בהקמת תחנת דלק שנגרמו בשל אי סלילת כביש גישה על ידי העירייה, כפי שהוסכם בחוזה משנת 1992. בית המשפט פסק בעבר לטובתו של שבו, הכיר בזכאותם לפיצוי עתידי וקבע את אופן החישוב. התביעה הנוכחית מבקשת פיצוי עבור התקופה שבין 2009 ל-2013. העירייה טענה נגד הסכום המבוקש, שללה את שיטת החישוב וטענה כי תקנת הציבור צריכה למנוע אכיפה. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה, ומצא את פסק הדין הקודם סופי ומחייב, ולא מוגבל לעבר. "השינויים הנדרשים" שהוזכרו בפסק הדין הקודם התייחסו לעניינים שהתעוררו לאחר הוצאתו, והעירייה לא יכלה להעלות טענות שניתן היה להציג קודם לכן. בית המשפט קיבל את עדותו של שאבו לנפח התנועה, וקבע כי יש להצמיד את שיעור שכר הדירה למדד המחירים לצרכן. עוד נקבע כי שבו זכאי לפיצוי עבור אוקטובר ונובמבר 2013, בהתאם לפסיקה הקודמת, וכי דוחות הרווח וההפסד שלהם מהווים ראיה מספקת להיעדר רווחים מהמקרקעין. לפיכך התקבלה התביעה, והעירייה חויבה לשלם לשבו את הסכומים שצוינו בחוות דעתו של רואה החשבון שלה, בניכויים בגין הערכת יתר של נפח התנועה ותשלומים קודמים, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין.