בע"א 28973-06-22

תקציר

בית המשפט מקבל את הערעור ומבטל את צו החניה בשל היעדר שימוע לכל המערערים והיעדר ראיות מספיקות למצוקת חניה. העירייה המשיבה לא קיימה שימוע למערער 1, והשיחות עם המערערים 2 ו-3 לא היוו שימוע ראוי. על אף שהמערערים 2 ו-3 הסכימו תחילה לצו, הדבר לא נחשב סופי, וזכותם לשנות את דעתם. כמו כן, העירייה לא הצליחה לספק ראיות מספקות למצוקת חניה באזור. ההחלטה להוציא את הצו התקבלה בחופזה, מבלי להציג נתונים רלוונטיים למועצת העיר. למרות שהעירייה נהנתה מ"חזקת תקינות מינהלית", הצליחו המערערים לסתור זאת בראיות. הנתונים שהציגה העירייה, לרבות היעדר מקומות חניה למבקרים במרכז היום הסמוך לקשישים, היו חלקיים ולא מדויקים. בנוסף, קבע בית המשפט כי החלקה המדוברת אינה נחשבת ל"מגרש ריק" על פי החוק, בהיותה יחידה בנויה אחת. מטעמים אלה הערעור מתקבל, צו החניה מבוטל, והמשיב נדרש לשלם למערערים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.