ע"א 971/23

תקציר

בפסק דין מיום 27.12.2023 התייחס בית המשפט לערעור בו היו מעורבים המערערים, קבוצת בעלי קרקעות, אשר התקשרו בעבר עם המשיבה בהסכם עסקת קומבינציה לבניית דירות בהוד השרון. המערערים תבעו פיצוי בגין איחור במסירה, ליקויי בנייה ותביעות נוספות הקשורות לשינויים ולשימוש בקרקע, בסך 2,525,035 ₪. בית משפט קמא הפנה קודם לכן תביעות ליקויי בנייה שלא נפתרו למינוי מומחה מוסכם בהתאם לתנאי ההסכם, תוך שהוא דוחה טענות אחרות. תוך התמקדות בסוגיות העיקריות, פסק בית המשפט לערעורים נגד המערערים בכל הסעיפים. ראשית, באשר לאיחור במסירה, קבע בית המשפט כי לא מגיע פיצוי בהתחשב בכך שהמערערים הסכימו בעבר לגישת מסירה מדורגת וקיבלו פיצוי גבוה יותר בציפייה למסירה מאוחרת יותר. זאת ועוד, משהפכו הדירות לראויות למגורים, בחירתם של המערערים לעכב את קבלתן בגין ליקויים שאינם קריטיים שללה את טענותיהם. בית המשפט דחה גם טענות בדבר שינויים ומפרטים טכניים, וקבע כי המערערים היו מודעים והסכימו לעיכובים אפשריים במסירה בשל השינויים המבוקשים, כפי שצוין בהסכם החתום ביניהם. נקודה מרכזית נוספת שנדחתה הייתה תביעת המערערים לתמורה לתוספת שטח בנוי בבניין חמישי, שנבנה על פי ההסדר החוזי ביניהם ללא זכויות נסתרות לפיצוי נוסף; יתר על כן, כל תביעה נדחתה על ידי חוק ההתיישנות, נוכח מעורבותם ומודעותם הרבה של המערערים. לבסוף, דחה בית המשפט את ערעורי הצדדים, טענותיהם המהותיות של המערערים נדחו, ודרישת המשיב להוצאות נקבעה כבלתי ראויה להתערבות, מה גם שמחלוקות על ליקויי בנייה נותרו בלתי פתורות. לפיכך, הערעורים נדחו ללא הוצאות נוספות שהטיל בית המשפט.