עת"מ 3161/08

תקציר

העותר, שותפות המתפרקת מרצון, ביקש מבית המשפט להוציא צו שיחייב את העירייה להימנע מהליכי גבייה נוספים בטענה שהחוב לעירייה התיישן. העותרים ביקשו גם תעודה המאשרת את זכויות הבעלות שלהם על חלקת קרקע מסוימת כדי שניתן יהיה לרשום אותה בטאבו, לפי סעיף 324 לפקודת העיריות, מבלי שיהיה צורך לפרוע את החוב. העירייה סירבה לבקשה זו, מה שגרם לשותפות להגיש עתירה מנהלית. שני הצדדים הסכימו על רוב העובדות, ובראשן שהחוב נוצר לפני 2001 ונותר ללא תשלום. בעתירה נטען כי הימנעותה של העירייה מלממש את החוב במשך למעלה מ-7 שנים הפכה אותו למיושן, וכי העירייה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא מימשה את החוב קודם לכן. מנגד, טענה העירייה כי החוב נותר בתוקף וכי סירובה להנפיק את התעודה המבוקשת הוא כדין לפי סעיף 324. בית המשפט צידד בעירייה, והגיע למסקנה כי החוב לא התיישן למרות חלוף הזמן. הודגש כי תקופת ההתיישנות הינה פרוצדורלית בלבד ואינה מוחקת את החוב המהותי. פסיקה לטובת העותר תגרום עוול, כאשר נטל החוב ייפול על נישומים אחרים. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים שתמכו בעמדת העירייה וטען כי חובת העותר נותרה תקפה וקיימת. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת העותרת בדבר חוסר תום לב, בקובעו כי החוב היה חייב כדין וכי לעירייה יש כל זכות לקבלו. לבסוף, דחה השופט את טענתו החלופית של העותר להפחתת הפרשי הריבית וההצמדה, וסבר כי העותר כבר הרוויח די הצורך מכך שלא שילם את החוב במועד. מאחר שהעתירה נעדרה כל שחר, דחה אותה בית המשפט והורה לעותרת לכסות את הוצאות המשפט של העירייה.