ס"ע 1674/10

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לערעור על החלטת הממונה על עבודת נשים לתת היתר לפיטורי עובדת בהריון. הערעור התקבל בנימוק שהנציב לא שקל כראוי את כל הראיות שהוצגו בפניה. באופן ספציפי, הנציב התעלם מממצאים משפטיים רלוונטיים במקרה נפרד שאישר את טענות המעסיק על חוסר נאמנות כלפי העובד. בית הדין קבע כי היה על הנציב לשקול ממצאים אלה בהתייחסם לסיבות לבקשת הפיטורים. ההחלטה גם הבהירה את היקף הביקורת השיפוטית שמפעיל בית הדין לעבודה בערעורים לפי סעיף 13ד לחוק עבודת נשים. בית המשפט קבע, כי אין בחקיקת הסעיף כדי לשנות את היקף הביקורת הקיים, המוגבל לבחינת חוקיותה וסבירותה של ההחלטה. המחוקק העניק את הסמכות לקבוע את מועד כניסת ההיתרים לפיטורי עובדות בהריון לשר התמ"ת, או למורשים. משכך, בית הדין לעבודה אינו יכול להחליף את החלטתו שלו בזו של הממונה, אך הוא יכול להחזיר את התיק לדיון מחדש, כפי שעשה במקרה זה. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הוחזר לממונה לבחינה מחודשת של מועד כניסתו לתוקף של היתר הפיטור, בהתחשב בממצאים הרלוונטיים מהמקרה הנפרד. לכל צד הזכות לטעון טענות נוספות בכתב, והמשיב חויב לשלם למערער 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.