רע"א 246/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת להעברת תביעה ייצוגית. התביעה המקורית ביקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד פלאפון תקשורת בע"מ בגין מתן אפשרות לכאורה ל"משתמשים אחרים" להוסיף שירותים בתשלום לחבילת הבסיס ללא ידיעתו או הסכמתו של המנוי. המבקשת, לקוחה של פלאפון, טענה כי רכשה מספר קווים וחויבה בחיובים בגין שירותים שהוסיפו בני משפחה. התביעה ביקשה להשיב את החיובים הללו, שהוערכו בכ-10 מיליון שקל. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת העברה שנייה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט החליט להעביר את הדיון בבקשה לאישור להרכב אחר שדן בתיק דומה (תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ). המבקש לא התנגד להעברה עצמה אך הלין על נוסח ההחלטה וטען כי לא הסכים לוותר על אף אחת מהטענות בבקשה. תחת זאת, הם טענו כי הסכמתם נוגעת רק להעברת הדיון. פלאפון טענה מנגד כי המבקש ויתר במפורש על טענותיו לגבי אחד השירותים בכתב. השופט קבע כי החלטת ההעברה השנייה היא עניין פרוצדורלי המצוי בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי וכי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בערעור. יתר על כן, השופט מצא כי המבקש אכן ויתר על טענות מסוימות וציין זאת במפורש בכתבי הטענות שלו, והחלטת בית המשפט המחוזי שיקפה זאת במדויק. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לכסות את הוצאות הטלפון הסלולרי של פלאפון בסך 6,000 ₪.