LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"ד 10052-03-25

החלטה תעבורה בת-ים

📋
מספר הליך10052-03-25
📂
סוג הליךת"ד
📅
תאריך23 ביולי 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזבת-ים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. אלי טרבולסי
👨‍⚖️
שופטיםשי שלהבת

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בתיק ת"ד 10052-03-25 (מדינת ישראל נ' טרבולסי), המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבאו לידי ביטוי בה: ### 1. המסגרת הנורמטיבית להטלת הוצאות בהליך הפלילי בית המשפט בוחן את סמכותו להטיל הוצאות על המדינה (המאשימה) בשל מחדלים דיוניים שגרמו להתייצבות מיותרת של הנאשם ובאת-כוחו. הדיון מתמקד בשני מקורות סמכות עיקריים: * **תקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי (תסד"פ):** זוהי המסגרת המפורשת המאפשרת לבית המשפט להטיל הוצאות "בפועל" על בעל דין שגרם לדחיית מועד משפט בשל מעשיו או מחדליו. * **הסמכות הטבועה:** סמכותו של בית המשפט לעשות כל שנדרש לעשיית צדק וניהול יעיל של ההליך, כאשר אין מענה מפורש בחוק החרות. ### 2. עקרונות משפטיים וחידושים בפרשנות (Legal Principles) ההחלטה משקפת מספר עקרונות מנחים וחידושים בפסיקה: * **הטלת הוצאות כחריג (עיקרון הזהירות):** בית המשפט מאמץ את הגישה הרווחת בפסיקת העליון (עניין *כהן*, עניין *זגורי*), לפיה הטלת הוצאות בהליך פלילי צריכה להיעשות במשורה ובמקרים חריגים בלבד. זאת, כדי לא להרתיע נאשמים ממימוש זכותם להליך הוגן וכדי לא לעכב את עשיית הצדק. * **שוויון מעמדות:** עקרון יסוד המודגש בהחלטה הוא ש"דין המדינה כדין כל בעל דין". המדינה כפופה לחובות הגינות וניהול תקין של הליך, ולכן סמכות בית המשפט להטיל הוצאות חלה גם על רשויות התביעה, ולא רק על נאשמים. * **הרחבת תחולת תקנה 21:** חידוש/הרחבה פרשנית חשובה בהחלטה (בהסתמך על עניין *יהודה לוי*) היא ההכרה בכך שגם אם דיון לא נדחה פורמלית בצו בית משפט, אך התנהלות לקויה של תביעה גרמה לצדדים להתייצב לדיון "שווא" שהיה יכול להימנע לו הייתה נמסרת הודעה מראש – ניתן לראות בכך בסיס להטלת הוצאות לפי תקנה 21. המחדל של אי-עדכון נתפס כפעולה ש"מנעה את קיום הדיון במועדו הנכון והראוי". * **היררכיית הסמכויות:** בית המשפט מחדד כי במקום שבו קיימת הוראת חוק מפורשת (תקנה 21), אין להיזקק ל"סמכות הטבועה". הסמכות הטבועה שמורה למצבים של "לית ברירה" ומקרים קיצוניים שאינם מכוסים בתקנות. ### 3. היישום המעשי: "איזון כפות המאזניים" ההחלטה מדגימה את מלאכת האיזון השיפוטי: 1. **השיקולים לחובת המדינה:** אי-מילוי החלטות שיפוטיות קודמות (העדכון שלא נסרק במועד), טרחה מיותרת שנגרמה להגנה ופגיעה בזמנו של הנאשם. 2. **השיקולים לטובת המדינה:** אי-הוכחת "הקטנת נזק" מצד ההגנה (העובדה שלא נעשתה פנייה יזומה לנציגת התביעה למרות קיום קשר טלפוני), העומס הביטחוני בתקופת המלחמה, והעובדה שלא מדובר ברצף דחיות בלתי סביר. ### 4. סיכום ומסקנות (Legal Innovation) החדשנות המשפטית בהחלטה זו אינה בהטלת ההוצאות בפועל (שכן אלו לא הוטלו במקרה זה), אלא ב**אזהרה המפורשת והמשפטית** שניתנה למאשימה. בית המשפט קבע סטנדרט התנהגות עתידי: **חובת עדכון מוקדמת**. בית המשפט מבהיר כי אי-עדכון מוקדם של ההגנה בדבר הצורך בדחייה – גם אם הוא נובע מעומס של גופים חיצוניים (כמו המכון לרפואה משפטית) – ייתפס בעתיד כמחדל המצדיק הטלת הוצאות לפי תקנה 21. **בשורה התחתונה:** ההחלטה מחזקת את אחריותה של התביעה המשטרתית לניהול פרו-אקטיבי של ההליך, ומעניקה כלים משפטיים להגנה לעתור להוצאות במקרים של זלזול בזמן השיפוטי ובזמן הצדדים, גם מבלי שהדיון נדחה פורמלית על ידי השופט.

חקיקה מקושרת

חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)חוק סדר הדין הפליליפקודת התעבורהתקנות התעבורהתקנות סדר הדין הפלילי

ת"ד 10052-03-25 מדינת ישראל נ. אלי טרבולסי, תעבורה (23.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית