ע"א 1217/03

תקציר

בתיק משפטי מורכב שעסק בעסקאות מקרקעין סותרות בכפר ראמה, נדרש בית המשפט לקבוע לאיזו עסקה יש עדיפות. העסקה הראשונה התרחשה בשנת 1961 בין בני משפחה, כאשר רפיק מוזר חזן רכש קרקע שמעולם לא נרשמה על שמו, ולא נרשמה הערת אזהרה. כמעט 40 שנה לאחר מכן, בשנת 1999, נמכרה הקרקע שוב לקבוצת אונאללה פיתוח והשקעות. כשגילו יורשיו של רפיק את העסקה השנייה, הם הגישו תביעה. בית משפט קמא קבע כי העסקה הראשונה תקפה, ועל החלטה זו ערערו יורשי המוכרים המקוריים והרוכשים החדשים. נקבע כי יורשי המוכרים היו מודעים למכירה הקודמת לרפיק ופעלו בחוסר תום לב תוך הפרת הנאמנות. מנגד, קבוצת אונאללה הואשמה בחוסר תום לב, שכן הם המשיכו ברכישתם למרות שנודע להם על העסקה הקודמת. בית המשפט הדגיש כי היעדר הערת אזהרה, אמצעי הגנה אופייני, אינו נוטה אוטומטית לטובת הרוכש השני, מה גם שהוא לא נחשב כמי שפעל בתום לב. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט קמא, אישרה מחדש את יורשיו של רפיק כבעלים החוקיים והדגישה את חשיבות האמון ותום הלב בעסקאות משפטיות.