ע"ע 328/07

תקציר

עניינה של התביעה בקביעת המעסיק במסופי המעבר היבשתיים המנוהלים במידה רבה על ידי רשות שדות התעופה, כאשר הניהול החיוני מבוצע על ידי חברה חיצונית. במקור, קבע בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי החברה, ולא הרשות, היא מעסיקתם של המערערים שעבדו במסופים אלה. ערעור זה עוסק בטיבו ובמגבלותיו של מיקור החוץ, תוך התמקדות בשאלה האם מנהליה הבכירים של הרשות, שפיקחו על הפעילות, העסיקו בפועל את המערערים. לרשות, שהוקמה מכוח חוק רשות שדות התעופה, יש סמכות להאציל תפקידים ספציפיים לגורמים חיצוניים. באמצעות הוראות זמניות, היא הוציאה חלק ניכר מפעילותה במסופים יבשתיים למיקור חוץ לחברות פרטיות כדי לנהל מגבלות תקציב וגמישות תפעולית, קריטיות בהתחשב בנסיבות הגיאופוליטיות הדינמיות המשפיעות על פעילות הגבול. המערערים, שהועסקו כמנהלי מסוף, טענו כי יש לראות בהם עובדי רשות בשל תפקידם. עם זאת, בית המשפט תמך בטענת הרשות בדבר מיקור חוץ לגיטימי, והדגיש את המסגרות המשפטיות והתפעוליות הנפרדות המבחינות בין עובדי הרשות לבין עובדי החברה החיצונית. בית הדין אישר את ההחלטה הראשונית של שני המערערים, אך החזיר את עניינו של מר רונן לבחינה נוספת בשל הבחנות אפשריות בתפקידו שעלולות להשפיע על מעמדו התעסוקתי. ההסדר נועד לשמור על יעילות ועל כוח אדם מותאם, תוך מיקוד משאבי הרשות בעיקר בפיקוח ולא בהעסקה ישירה של מרבית עובדי תפעול המסוף.