ע"א 300/97

תקציר

במקרה זה, בית הדין לערעורים בחן האם המערער, בעל עסק, זכאי לפיצוי על פי פוליסת הביטוח שלו לאחר שלקה בהתקף לב בעקבות ויכוח סוער עם עובד. בית המשפט נדרש לקבוע האם התקף הלב, שהוביל לנכות לצמיתות, מתאים ככזה שנגרם אך ורק כתוצאה מהאירוע התאונה על פי תנאי הביטוח. המערערת טענה כי הטענה היא האירוע המקרי שגרם לנכות, ואילו חברת הביטוח טענה כי המצב הגופני הקיים תרם להתקף הלב, תוך שלילת דרישת ה"בלעדיות" לפיצוי. בית המשפט יישם עקרונות משפטיים מדיני העבודה והנזיקין, ובפרט את דוקטרינת "הגולגולת הדקה", הגורסת כי יש לקבל מבוטח כפי שהוא, לרבות נקודות תורפה, אלא אם כן הוצג מצג שווא. משכך, מצא בית המשפט קשר סיבתי עובדתי בין הטענה לבין התקף הלב, וקבע כי הטענה מקיימת למעשה את סעיף ה"בלעדיות" שבפוליסת הביטוח. משכך, נפסק כי על חברת הביטוח לפצות את המערער לפי סעיף ביטוח אובדן כושר עבודה, ואילו הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו. החלטה זו הסתמכה על פרשנויות של סיבתיות משפטית והכוונה העומדת מאחורי פוליסת הביטוח, והבטיחה כי המבוטח מוגן מפני אירועים בלתי צפויים וחיצוניים המובילים לנכות.