ע"פ 2109/96
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין עוסקת במערער שערעורו התקבל באשמת רצח אך הואשם באונס. השופט י' קדמי טען כי קיימים חשדות אך אין די ראיות הקושרות את המערער לרצח. ההודאות שהוצגו לא היו עקביות, פירטו את האונס אך לא הודו בבירור ברצח. המערער הודה באונס אך רמז כי ייתכן שהקורבן הייתה בחיים כאשר נזרקה מהרכב, מה שיצר ספק לגבי אחריותה לרצח. למרות הודאה באלימות והשלכת הקורבן מהרכב, מציאת הגופה הרחק מזירת הפשע רמזה כי ייתכן שמדובר בצד שלישי לא ידוע. פער ראיות זה מנע הרשעה ברצח. סגן הנשיא ש' לוין, שהתנגד, סבר כי ההודאות צריכות לקשור את המערער הן לאונס והן לרצח, וראה בהימנעותו של המערער מלהעיד דבר מזיק. בית המשפט היה חצוי, דחה את ההרשעה ברצח אך החזיר את התיק לגזר הדין הקשור לאישום האונס. פסק הדין הדגיש את מורכבות התיק ואת חשיבותן של ראיות עקביות ומספיקות להרשעה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2109/96 סולימאן אל עביד נ' מדינת ישראל, עליון (9.7.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.