ע"א 6257/22

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בראשות השופטת א' אביגיל יהלומי, נדחה בסופו של דבר. המקרה עסק בסכסוך בין בני זוג על משמורת, מזונות וחלוקת רכוש בעקבות התפרקות נישואיהם. המערער ביקש לפסול את הפאנל, והאשים אותו בהטיה לטובת המשיב בכך שהוא פוסק נגדו באופן עקבי, במיוחד בהחלטות פרוצדורליות כגון הרחבת בדיקת חשבון הבנק של אמו על ידי מומחה לחקירת הברחת נכסים פוטנציאלית. חרף טענת המערער כי החלטות אלה מצביעות על משוא פנים, בית המשפט סבר כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים, שכן פסקי הדין היו צעדים פרוצדורליים סטנדרטיים לקראת הסדר כולל ולא הכרעה בסוגיות חלוטות. בנוסף, נדחתה טענת המערערת כי בית המשפט היה ספקולטיבי יתר על המידה באשר לתלות כלכלית והעברות נכסים, שכן דברי בית המשפט פורשו כאפשרויות ולא כמסקנות קבועות. בית המשפט העליון חזר והדגיש כי פסילות שיפוטיות הן נדירות וצריכות להתרחש רק כאשר יש ראיות חותכות למשוא פנים של שופט, מה שלא היה המקרה כאן. הערעור הוגדר כמסלול פסול לערעור על החלטות שכבר נדחו באמצעות ערעורים פורמליים. משכך, דחה בית המשפט את הערעור תוך הדגשת הלגיטימיות של התנהלות הוועדה והחלטותיה, בעוד שלא הוטלו הוצאות נוספות בשל היעדר מענה מבוקש.