עמ"נ 53390-11-13

תקציר

הנתבע, מר סרור, טען למספר אי סדרים בבחירות לראשות מועצת עילבון, לרבות הצבעות לא תקינות של מצביעים מוגבלים, ואופן הטיפול בחומרי הבחירות על ידי המנהל. התובע, מר מטר, הגיש גם ערעור נגדי בעניין זכות העיון והפסילה של חלק מהקולות. השופט בחן לעומק את הטענות בדבר הגבלת ההצבעה, ומצא כי סרור לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו בדבר הוראות או אישור שניתן לנציגים להצביע בשם מצביעים מוגבלים. נהפוך הוא, מהראיות שהוצגו עולה כי הליך ההצבעה למצביעים מוגבלים התנהל תחת איסור הצבעה של צד שלישי. השופט נתן משקל משמעותי לעדותו של מנהל הבחירות, שקבע כי לא היו הנחיות או היתרים המאפשרים למלווים להצביע בשם מצביעים מוגבלים. יתר על כן, השופטת מתחה ביקורת על חוסר הבהירות בתצהירים של סרור, במיוחד של הבכירים, וציינה כי האופי הרטרוספקטיבי של טענותיהם פגע באמינותם. הוא גם מצא כי התצהירים שהגישו תומכיו של סרור, שהעידו על הצבעות פסולות, לא היו אמינים, שכן הם היו מוטים ובעלי סבירות גבוהה יותר להיות לא מדויקים. מנגד, השופט מצא כי הגרסאות שהציגו תומכיו של מטר עקביות ואמינות יותר. באשר לטענותיו הנוספות של סרור, כגון מצביע ששמו נמחק לכאורה, והטיפול בחומרי הבחירות, מצא השופט גם כי הן אינן משכנעות ואינן מספיקות כדי להצדיק את ביטול הבחירות. לפיכך נדחה ערעורו של מר סרור על כל חלקיו. באשר לערעורו הנגדי של מר מטר, קבע השופט כי העתירות אינן מספיקות ואינן עומדות ברף הראייתי הנדרש. מר מטר לא הציג כל ראיה חיצונית משכנעת שתתמוך בטענותיו לאי סדרים, ולא די בתצהירים של מצהירים מוטים בלבד. השופט הדגיש כי לפרוטוקול ההצבעות יש משקל מכריע, והגרסאות שהציגו תומכיו של מטר תמוהות ולא אמינות. כתוצאה מכך, דחה השופט את ערעורו הנגדי של מטר, והותיר את תוצאות הבחירות ללא שינוי. לבסוף, השופט הורה לכל אחד מהמערערים לשאת בהוצאות המדינה בנפרד, כאשר כל אחד מהם שילם 7,500 ₪. השופט ציין לשבח גם את התנהלותם המכובדת והמקצועית של בעלי הדין ועורכי דינם לאורך כל ההליך.