סע"ש 16627-05-19

תקציר

עיקר המחלוקת בתיק זה נסובה סביב קיומם של יחסי עבודה בין התובעת, מאמן כדורסל, לבין הנתבעים: מועצה מקומית ועמותה. תקופת ההעסקה הראשונה, מדצמבר 2008 ועד פברואר 2009, שנויה במחלוקת, כאשר התובעת טוענת כי המועצה הייתה מעסיקתה, ואילו המועצה טוענת כי העמותה הייתה המעסיקה. בית הדין מוצא כי בתקופה זו העמותה הייתה המעסיקה. עבור התקופה השנייה, מינואר 2015 ועד לסיום העסקתו בדצמבר 2018, שולם לתובע על ידי המועצה כנגד חשבוניות. כאן טוענת התובעת כי יש לראות הן את המועצה והן את העמותה כמעסיקותיה, בעוד הנתבעות טוענות כי היא הייתה נותנת שירותים. בית הדין פוסק לטובת התובעת, תוך הכרה ביחסי עבודה בינה לבין המועצה לאורך תקופה זו. באשר לזכויות סוציאליות, עבור תקופת העבודה הראשונה פסק בית הדין לתובע 1,588 ₪ עבור דמי הבראה, 8,000 ₪ בגין אי הנפקת תלושי שכר ו-4,078 ₪ עבור פיצויים בגין אי הפרשות לפנסיה. עבור התקופה השנייה נפסקים לתובע 47,285 ₪ בגין הפרשי שכר, 6,912 ₪ בגין פיצויים בגין אי הפרשות לפנסיה, 7,000 ₪ בגין הלנת שכר, 2,117 ₪ בגין דמי הבראה, 24,000 ₪ פיצויי פיטורים ו-5,000 ₪ בגין פיצויי היעדר שימוע לפני פיטורים. בנוסף, המועצה חויבה לשלם לתובע 7,500 ₪ ולעמותה 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. הפרשי ריבית והצמדה יתווספו לסכומים אלה החל מיום 1.1.2015 (עבור העמותה) ועד ליום 1.1.2019 (עבור המועצה) ועד למועד התשלום בפועל. לנאשמים שמורה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.