ע"א 2526/10

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין של בית המשפט המחוזי המורה על פינוי יחיד, המכונה המבקש, מדירת מגורים. המבקש ביקש לעכב את הפינוי עד שיימצא הסדר חלופי. עיקר הטענות שהציג המבקש נסובו ערעור על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ועל טענה פרוצדורלית הנוגעת לזכותו להגיב. עם זאת, השופט מצא כי טענות אלה אינן מהוות סיכוי ממשי להצלחה בערעור ונוגעות בעיקר להתרשמותו של בית המשפט ולקביעותיו העובדתיות. עוד צוין כי המבקש ויתר על זכויותיו בדירה בהסכם ממון משנת 2002, ולכן אין לו כל טענה כלפיו. באשר למאזן הנוחות, קבעה השופטת כי הפגיעה הפוטנציאלית בנושים ובגרושתו של המבקש מעכב הפינוי גוברת על האינטרסים של המבקש. השופט הדגיש כי כל נזק שנגרם כתוצאה מהפינוי יכול להיות מתוקן באמצעות פיצוי כספי אם המבקש יצליח בערעורו. משכך, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, הוסרה השהייה הזמנית, והמבקש חויב בהוצאות ושכר טרחת המשיבים. פסק הדין התייחס גם לבקשת גרושתו של המבקש להצטרף כמשיבה, שהופנתה להחלטת רשם בית המשפט.