ת"א 25238-03-16

תקציר

פסק הדין דן בשתי שאלות מרכזיות. ראשית, היא פוסקת לטובת מר חפץ, וקובעת כי הוא אכן שילם למר אביעד 55,000 ₪ במסגרת הסכם. השופט קובע כי עדותו של מר חפץ בעניין זה מהימנה ונתמכת בראיות חיצוניות. שנית, השופטת קובעת כי מר חפץ זכאי להחזר הסכום ששולם, בניכוי שווי השירותים שניתנו, שנמצא כי הוא 7,000 שקל בתוספת מע"מ - כלומר החזר של 46,740 שקל. זאת, משום שההסכם עליו חתם חפץ עם המרכז לזכויות האדם נמצא בלתי חוקי, בהמשך לפסיקה קודמת לפיה המרכז הפר פסק דין בכך שסיפק שירותים משפטיים או שימש כמתווך לקבלת שירותים משפטיים, דבר האסור על פי חוק. השופט קובע כי המרכז לא הביא ראיות לכך ששווי השירותים שניתנו היה גבוה מהסכום ששולם לעורך הדין, ולכן מר חפץ אינו נדרש לשלם יותר מסכום זה. כמו כן, השופטת קובעת כי מר אביעד, המרכז לזכויות האדם וחברת אלמגן אחראים כולם במשותף להחזר זה, בשל חוסר הבהירות לגבי זהותם המשפטית של גופים אלה, והעובדה שמר אביעד הגיש את התביעה. כמו כן נפסק למר חפץ הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 750 ₪.