ת"פ 22555-02-20

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סמים לשימוש עצמי וגניבת טלפון נייד וכסף מזומן מחולים מאושפזים. באשר לאישום של החזקת סמים, קבעה השופטת כי העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי וקנס לבין תקופת מאסר קצרה, המלווה בעונשים נוספים, בהתאם לחומרתה המתונה של העבירה ונסיבותיו של הנאשם, לרבות התמכרות לסמים ומערכת יחסים קשה עם אביו. השופט גזר על הנאשם שני עונשי מאסר על תנאי של שלושה חודשים כל אחד, לצד קנס, מה שמציב אותו בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים. באשר לאישומי הגניבה, השופט איחד את התיקים בשל זהותם הרעיונית והקשר ההדוק ביניהם. הערכים החברתיים המוגנים שהופרו במקרה זה היו הגנה על רכוש הציבור, בטיחות החולים המאושפזים ושמירה על אמון בין החולים לבית החולים. השופט שקל את נסיבות העבירה, לרבות היעדר תכנון, אחריותו המלאה של הנאשם למעשיו והנזק המתון שנגרם. הם שקלו גם גורמים שאינם קשורים לביצוע העבירה, כגון קבלת האחריות של הנאשם ועברו הפלילי הנקי. השופט קבע כי טווח הענישה המתאים לעבירות הגניבה יהיה בין חודשיים לשמונה חודשי מאסר, עם עבודות שירות ועונשים נוספים, או מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בהתחשב בנסיבות, השופט הציב את הנאשם בקצה התחתון של טווח זה וגזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, לצד התחייבות, פיצוי למתלוננים וקנס. העונש האפקטיבי הכולל היה שבעה חודשים, אותם ניתן היה לרצות באמצעות עבודות שירות, יחד עם עונשים נלווים הכוללים קנס ופיצויים לקורבנות. השופט הורה גם על השמדת הסמים שנתפסו והחזרת הטלפון הגנוב לבעליו. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.