רע"א 2931/22

תקציר

מדובר בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובפרט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי. עניינו של הערעור היה בעיקר בהפסקת התחייבות כספית, שביסוד חששה של המבקשת כי לא תוכל לקבל בחזרה את הפיצוי הכספי אם ערעורה יצלח. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו, בהדגישו כי ביצוע פסק דין אינו מעוכב בדרך כלל בערעור אלא אם קיים בסיס מוצק המצביע על כך שסיכויי ההצלחה של הערעור גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המערער. בית המשפט ציין כי פסקי דין כספיים נותרים בדרך כלל רק בנסיבות חריגות, כגון כאשר קיים חשש ממשי שהמערער לא יוכל להשיב כספים או שייגרם לו נזק בלתי הפיך מביצוע מיידי. טענת המבקש התמקדה בקושי הפוטנציאלי בהשבת כספים מהמשיבים שהם תושבי חוץ. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו, וציין כי המשיבים, על אף היותם זרים, הם בעלי נכסים בישראל ולכן אין בהם סיכון ממשי לאי פירעון. כמו כן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הדגיש ליקוי בטיחותי קריטי במבנה, וחיזק את הצורך בביצוע מיידי להפחתת סיכונים. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא הוצגו טעמים מהותיים המצדיקים עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן האינטרס של המשיבים לתקן את הפגם המסוכן גובר על נוחיותו של המבקש. משכך, הבקשה נדחתה מבלי להתייחס לסיכויי הערעור לגופו של עניין, ולא נפסקו הוצאות.