ע"א 50223-01-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פירוק שיתוף במקרקעין בו היו מעורבים המערערים והמשיב בשפרעם. בתחילה פסק בית משפט השלום בחיפה על חלוקת המקרקעין בעין, בהתאם להמלצת המומחה, ולא על מכירה כפויה, עליה ערערו המערערים. המערערים טענו כי חלוקה תגרום להם הפסד ניכר וביקשו מכירה כפויה של חלקו של המשיב. לאחר מספר הליכים משפטיים, קבע בית המשפט כי חלוקה בעין היא השיטה העיקרית לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין, אלא אם כן הוכח הפסד משמעותי, אותו לא הצליחו המערערים להוכיח. המומחה, שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת שני הצדדים, הציע תוכנית חלוקה בת קיימא, שתחלק את הבניין לשתי דירות שוות בגודלן. טענת המערערים להפסד פוטנציאלי לא נתמכה בראיות, שכן הם ביקשו בעיקר להמשיך ולאכלס את הבניין כולו למרות שלא היו להם כל הזכויות. בית המשפט ראה בהעדפתם רצון ולא זכאות הנתמכת על פי חוק. משכך, דחה בית המשפט את ערעור המערערים ואישר את הפירוק בחלוקה בעין, תוך שהוא מורה על הוצאות שישולמו על ידי המערערים למשיב. החלטה זו מדגישה את ההעדפה החוקית של חלוקה בעין על פני מכירות כפויות, אלא אם כן ניתן להוכיח הפסד משמעותי באופן חד משמעי.