ת"א 65849-11-19

תקציר

התובעים, בעלי חנויות במרכז מסחרי, תבעו את יזם המרכז המסחרי (מו"פ) ואת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להכרה בזכויותיהם בכל המגרש עליו ממוקם המרכז המסחרי. המרכז המסחרי נבנה בשני שלבים, כאשר רק השלב הראשון הושלם. התובעים טענו כי מאחר והשלב השני לא נבנה, יש להכיר בהם כבעלים היחידים של החלקה כולה. הנתבעים טענו כי התובעים מחזיקים אך ורק בשטח הרצפה של חנויותיהם ובחלק יחסי מהרכוש המשותף בתוך הבניין. בית המשפט קבע, כי טענת התובעים כי כל יתרת החלקה שייכת להם היא ניסיון לשלול מהנתבעים את זכויותיהם, דבר שלא ניתן לאפשר. עם זאת, נדחתה גם טענת הנתבעים כי לתובעים אין זכות ביתרת החלקה או גג הבניין, בהיקף שטח הרצפה של החנות בלבד וחלק יחסי מהרכוש המשותף בתוך הבניין. נקבע כי מהראיות עולה כי הכוונה המקורית הייתה לבנות מתחם בצורת ח', כאשר שני שלבי הבנייה צמודים למרכז משותף. לפיכך, התובעים והמו"פ מחזיקים באופן שווה בזכויות בחלק הלא בנוי של המגרש שבמרכז. לתובעים אין זכויות בשטחים המיועדים לשלב השני (מגרשים 5, 9 ו-S) או בגג הבניין הקיים. עוד קבע פסק הדין כי תירשם הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין בדבר זכויות בעלי החנויות, והורה למו"פ לאפשר למעבירי התובעים לחתום על טופס ייפוי הכוח המקורי. בקשות התובעים למתן צו המונע מהנתבעים לפנות את החלקה ולהשתתף בהליך התכנוני נדחו. עוד נקבע בפסק הדין כי השיהוי במימוש השלב השני של הבנייה, השינויים התכנוניים והפרצלציה אינו יכול לשחוק את הסכמת הצדדים, כפי שעולה מהראיות. ככלל, פסק הדין ניסה לתת תוקף להסכמות הצדדים תוך הכרה בחלוף הזמן ובשינויים שחלו במצב מאז נחתמו ההסכמים.