ת"צ 28848-02-12

תקציר

פסק הדין מאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד משווקי הביצים הגדולים בישראל. בתביעה נטען כי המשווקים לא עמדו בחובתם החוקית לציין את ארץ המוצא של הביצים המיובאות, והטעו את הצרכנים לרכוש אותן בתואנות שווא כאילו הן מיוצרות באופן מקומי. המבקשים ביקשו כי בית המשפט יורה למשווקים לסמן את ארץ המקור על גבי ביצים מיובאות ולפסוק פיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים. לפני שהגיבו לתביעה, הנתבעים כבר החלו לסמן ביצים מיובאות על פי הנחיית משרד החקלאות. הסדר הפשרה מחייב את הנתבעים לתרום ביציות לעמותות צדקה בהתאם להיקף היבוא בתקופה קצובה. כל נאשם יתרום ביצית אחת מתוצרת ישראל על כל 100 ביציות המיובאות מטורקיה, וביצה אחת על כל 300 ביציות המיובאות ממדינות אחרות, במשך תקופה של שנה עד שנתיים. הסדר הפשרה כולל גם סעיף המונע מחברי הקבוצה להגיש תביעות הקשורות בעתיד, אם כי הוא אינו חל על תביעות נזקי גוף. סיכויי הצלחת התביעה במשפט לא היו ברורים, בשל הקפדה הנתבעים על נהלי משרד החקלאות והיעדר הנחיות ברורות לסימון ביצים. יתר על כן, מכיוון שמחירי הביצים מפוקחים, סביר להניח שהיעדר הסימון גרם נזק מינימלי לצרכנים. בהתחשב באי הוודאות שבהתדיינות משפטית וביתרונות ההסדר, בית המשפט מאשר את הפשרה, תוך שימת דגש על הוגנות כלפי חברי הקבוצה והשפעתה המרתיעה על עוולות צרכניות. המבקש ובא כוחם יקבלו פיצוי בסך 60,000 ₪ ו-300,000 ₪ בהתאמה, שישולמו על ידי הנתבעים בהתאם לחלקם בהתחייבויותיהם על פי הסדר הפשרה. לבסוף, הצדדים מצווים לפרסם את אישור הסדר הפשרה בעיתונים, והמשווקים נדרשים למסור הודעה עם השלמת תרומתם.