עת"מ 863/05

תקציר

העתירה מערערת על החלטת משרד הפנים שלא להשיב לעותר את מעמד התושבות בישראל, שנשלל ממנו לאחר שהשתקע בלוב קרוב ל-23 שנים, ועל בקשתו להחיל את נוהל שרנסקי להשבת תושבות. בית המשפט מצא כי החלטת המשרד להפקיע את תושבותו של העותר הייתה סבירה, שכן הוא הקים מרכז חיים חדש בלוב, ולא ביקר בישראל תקופות ממושכות. כמו כן, היה זה סביר שהמשרד ידחה את בקשתו של העותר להשבת תושבות מכוח נוהל שרנסקי, שכן הוא לא ביקר בישראל בתקופת תוקפו של כרטיס היציאה שלו, ולא עמד בדרישות הנוהל. העותר טען כי מחלתו ומצבו הכלכלי מנעו ממנו לבקר בישראל, אך בית המשפט מצא את החלטת המשרד, שהתבססה על ראיות מנהליות, סבירה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התקנות לשלילת תושבות הן כדין, וזכויותיו של העותר לשימוע לא נפגעו, שכן אחת מהן התקיימה לאחר הגשת העתירה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.