ע"א 33960-07-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק מורכב של סכסוך חוזי בין שני צדדים ישראלים בנוגע לחוב הימורים שנצבר בקפריסין. בית המשפט קמא קבע בתחילה כי החוזה אינו חוקי ואינו ניתן לאכיפה, מה שהוביל לדחיית התביעה, אך גם שגה בקובעו כי לבתי המשפט בקפריסין סמכות שיפוט. בערעור הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי ישראל היא הפורום המתאים לדון בסכסוך, וקיבל חלקית את הערעור, ובכך אישר את קביעתו הסופית של בית משפט קמא כי החוזה אינו ניתן לאכיפה. ערכאת הערעור אישרה את חוקיות החוזה, תוך הבחנה בינו לבין חוזה בלתי חוקי, אך הסכימה עם פרשנותו של בית משפט קמא לסעיף 32 לחוק החוזים, המונע אכיפת חוזים על יסוד גורל, ניחוש או מקרה. ערכאת הערעור הסכימה גם עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לנתק את השטר מהנסיבות שהובילו להיווצרותו, מתוך הכרה בקשר האינהרנטי ביניהם. יתר על כן, השופטים הסכימו כי החובה הנובעת מהצ'קים נגועה בזיקתה לעסקת ההימורים המקורית ולכן לא ניתן לאכוף אותה. לסיכום, בחרה ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, תוך שהיא קובעת כי לא יינתן סעד נוסף למערער. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, והבטוחה שהופקדה על ידי המערערת הוחזרה.