ת"א 3050/09

תקציר

התובעים, בני משפחותיהם של שני קורבנות פיגוע התאבדות בירושלים שיוחס לחמאס, תבעו פיצויים מהארגון בגין כאב וסבל, אובדן תוחלת חיים ואובדן השתכרות. בית המשפט קבע כי חמאס לא הגיש כתב הגנה ונעדר לאורך כל המשפט. באמצעות מבחן מאזן ההסתברויות קבע השופט כי חמאס אחראי לפיגוע בהתבסס על החלטות קודמות של בית המשפט ודיווחים בעיתונות באותה עת. השופט בחן את הראיות שהוצגו וחישב את הפיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח אילן פרלמן, ילד מחונן בן שמונה, תוך שימוש בשכר הממוצע במשק, שהסתכם ב-9,628 שקל, כפול 30% ותקופת ההפסד, שהסתכמה ב-870,416 שקל. סכום זה כלל גם הפסדי פנסיה. בגין הפסד השתכרותה של המנוחה קירה פרלמן פסק השופט 170,000 ₪. השופטת דחתה את תביעת התובעים בגין כאב וסבל שנגרמו למנוחים, שכן לא הוכח כי סבלו פיזית או נפשית לפני מותם. במקום זאת, השופט פסק פיצוי על אובדן תוחלת החיים, כאשר עיזבונו של אילן פרלמן קיבל 720 אלף שקל ועיזבונה של קירה פרלמן 170 אלף שקל. השופטת התייחסה גם לנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים בשל עוגמת הנפש שנגרמה עקב מות יקיריהם. התובעת הראשונה, אמו של אילן, זכתה בפיצוי של 500,000 ₪, ואילו התובעת השנייה, אחיו של אילן, לא קיבלה כל פיצוי מאחר ועוגמת נפשו לא עמדה בדרישות לנפגעי משנה כפי שהותוו בפסיקה הקודמת. לסיכום, סיכם השופט את החיובים הכספיים נגד חמאס, לרבות סכומי הפיצויים, שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט, כולם ישולמו לתובעים. סכומים אלה חושבו על בסיס הערכים במועד פסק הדין, ובהמשך יתווספו הפרשי ריבית והצמדה נוספים. בפסק הדין הודגש כי אין לראות בפסק דין זה תקדים לכל תביעות הפיצויים בהן מעורבים נפגעי טרור, תוך הכרה בכך שכל מקרה הוא ייחודי.