סע"ש 36310-11-22

תקציר

התובעת, גב' ליאת זירה, עבדה כמנהלת משאבי אנוש במלון קרלטון בנהריה מינואר 2016 ועד אפריל 2019. היא הגישה תביעה נגד החברות והשותפויות המפעילות את המלון (הנתבעות) בגין פיטורים שלא כדין ופיטורים בזמן מחלה. בית המשפט קיבל חלקית את טענתה. בית הדין קבע כי פיטוריה של התובעת במהלך חופשת המחלה שלה היו שלא כדין. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בדבר תוקפן של תעודות המחלה של התובעת ואת טענתם כי התעודות הונפקו בדיעבד, וציין כי על המעסיקים לפעול לערעור על תעודות המחלה אם יש להם חששות. בית המשפט קבע כי הימנעותם של הנתבעים מקיום ההליך התקין והודאתם כי טעו בפיטורי התובעת במהלך מחלתה, מצדיקים קבלת התביעה לפיטורים שלא כדין במהלך חופשת מחלה. עם זאת, בית הדין דחה את טענת התובעת לפיטורים שלא כדין בשל ניהול הליך הפיטורים וסיבת הדיון. נמצא כי התובעת קיבלה שימוע כדין ולא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה בדבר הפחתות ועובדים חדשים במלון. הנתבעים, לעומת זאת, סיפקו מידע מפורט על הפסדי המלון ועל הצורך בצמצום כוח אדם, לרבות ביטול משרתו של התובע. באשר לפיצויים, בית הדין הפעיל את שיקול דעתו והורה לנתבעים לשלם לתובעת פיצויים לא ממוניים בסך 18,000 ₪, בהתחשב בתפקידה הבכיר של התובעת, משך העסקתה והצדקה להחלטת הפיטורים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪. פסק הדין היה לטובת התובעת, אם כי באופן חלקי, והנתבעים חויבו ביחד ולחוד בתשלומים, אותם יש לבצע בתוך 30 יום. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה.