ת"א 28176-08-19

תקציר

התובע והנתבע טוענים שניהם לבעלות על אותו נכס. התובע הוא בעל מחצית הזכויות בנכס, הרשום בשטרי המכר על שם סבו המנוח. זה הוכח עם הגשת מסמכים רלוונטיים. התובע זכאי להגיש תביעה על בסיס חלקו בזכויות בנכס. הנתבע טען כי החזקתו בנכס מבוססת על הסכם שכירות מוגן, שנחתם על ידי התובע עצמו או על ידי יורשי סבו של התובע, ההופך אותו לדייר מוגן. עם זאת, טענת הנתבע אינה אחידה וחסרה פירוט וראיות. הנתבע לא הצליח להוכיח את קיומה של זכות נטענת זו, ועדותו לא הייתה אמינה. גם טענות נוספות בדבר המרת זכות הדיירות המוגנת לא היו משכנעות. לפיכך, הנתבע לא הוכיח את זכות החזקה שלו בנכס. משכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובע והורה לנתבע, ולמי מטעמו, לפנות את הנכס עד ליום 17.3.2024. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע דמי שימוש הולמים, בסך של 936,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, החל ממחצית התקופה ועד לתשלום בפועל. סכום זה ישולם מאחר והתובע הוא הבעלים של מחצית מהנכס. הנתבע יישא גם בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 65,000 ₪.