ע"פ 3575/99

תקציר

בתיק משפטי מורכב של שוחד, מרמה והפרת אמונים, הואשמו והורשעו מספר אישי ציבור בעבירות הקשורות למניפולציה בכספי ציבור והתנהלות כספית פסולה. המערער מס' 1, דרעי, הואשם בקבלת שוחד מאגודת לב-בנים, תוך שהוא מילא תפקידים ציבוריים בכירים שונים, לרבות שר הפנים. לב-בנים, שהפעיל ישיבה וכולל, העביר לכאורה לדרעי סכומי כסף גדולים, לכאורה לרווח כספי אישי, בתמורה לכך שדרעי ינצל לרעה את מעמדו לטובת העמותה. דרעי הורשע בקבלת שוחד בסך 155 אלף דולר והורשע במרמה והפרת אמונים. מערערים אחרים, ובהם אריה וינברג, משה וינברג ורובין, הואשמו בסיוע למזימות שוחד אלה ובביצוע פעולות מרמה להבטחת כספי ציבור בתואנות שווא. בית המשפט העליון אישר את מרבית הרשעותיו של דרעי, תוך התאמה לפרטי סכומי השוחד וקבלת ערעורו באופן חלקי באשר לשאלה מתי ניתן מבחינה משפטית להיחשב עובד ציבור הכפוף לדיני מניעת שוחד. זאת, בשונה מקביעותיו של בית המשפט המחוזי, בפרט ביחס למעמדו של דרעי ב"תקופת ביניים" בה לא כיהן בתפקיד ציבורי. הרשעתו של דרעי בלקיחת שוחד בתקופה זו בוטלה, ועונש המאסר הכולל שלו הופחת מארבע שנים לשלוש בשל הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות וההליך המשפטי הממושך. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות של דרעי, בהתחשב בתפקידו הממשלתי הבכיר, אך הכיר בגורם המקל של עיכובים פרוצדורליים ממושכים. הרשעותיהם של יתר המערערים בשוחד ובקבלת כספים במרמה אושרו בעיקרן, כאשר התאמות קלות בגזר הדין נותרו בהתאם לחומרת העבירות ומעורבותם.