בג"צ 4318/95
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה נגד החלטתו של השופט ח' פאיזם בנוגע לאופן העדות בתיק פלילי. הנתבעים היו אמורים למסור את עדותם העיקרית בצורה של תצהירים ולא הצהרות בעל פה בפני בית המשפט. בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכב השופטים א' גולדברג, י' קדמי וי' זמיר, קבע כי מדובר בהחלטה פרוצדורלית ונופלת בגדר ההליך הפלילי. ככזה, הוא לא היה ראוי לביקורת של בג"ץ, וכל ערעור עליו צריך להיעשות באמצעות הליך הערעור. בית המשפט הכיר באופייה החדשני והחריג של החלטתו של השופט פאיזם, אך הדגיש כי מדובר בפסק ביניים, המאפשר לו לבחון אותה מחדש. בעוד פסק הדין עורר שאלות משפטיות, השופטים הביעו היסוס להתערב והציעו כי הנושא יטופל בהליך הערעור הרגיל. עוד הוצע כי הצדדים ישקלו להגביל את תוכן התצהירים לעובדות רקע, כאשר העדות בעל פה תישמר לחקירה העיקרית. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, והותירה את תוקפה של ההחלטה להיקבע בערוצי הערעור הרגילים, אם יתקבלו. תיק זה עסק באיזון עדין בין שיקולים פרוצדורליים לבין זכויותיהם הטבועות של נאשמים במשפט פלילי.
חקיקה מקושרת
בג"צ 4318/95 מדינת ישראל נ' השופט חיים פיזם - שופט בית המשפט המחוזי חיפה, עליון (29.8.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.