LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

מ"ת 76174-12-25

החלטה שלום באר שבע

📋
מספר הליך76174-12-25
📂
סוג הליךמ"ת
📅
תאריך22 בינואר 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל – פמ"ד (פלילי) נ. מוחמד אלקדירי
👨‍⚖️
שופטיםערן צברי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בבאר שבע בעניין מדינת ישראל נ' אלקדירי (עציר)** **א. עובדות המקרה וכתב האישום** נגד המשיב, מוחמד אלקדירי, הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת כלי נשק ותחמושת ללא רישיון. על פי הנטען, החל ממועד לא ידוע ועד לתאריך 8.12.2025, החזיק המשיב, יחד עם שני אחרים, בקרוואן הממוקם בשטח בית עסק "מקור העוף" ברהט, שם שימש כמנהל. בין כלי הנשק שנתפסו נמנו רובה M16, שלושה אקדחים מסוג גלוק וטאורוס, ומחסניות ותחמושת רבה. כלי הנשק והתחמושת אותרו על ידי המשטרה במסגרת פעילות יזומה. **ב. בקשת המעצר עד תום ההליכים ועיקר טענות הצדדים** 1. **טענות המבקשת (מדינת ישראל):** * **ראיות לכאורה חזקות:** התביעה מבססת את טענותיה על הודעותיהם המוקדמות של שני שוהים בלתי חוקיים, עיסא מחאריק וחסן מוסטפא, אשר הפלילו את המשיב ואחרים בהחזקת כלי הנשק. * **התמודדות עם שינוי גרסה:** המבקשת מכירה בכך שעיסא וחסן הוכרזו כעדים עוינים ושינו את גרסאותיהם, אך טוענת כי מהימנותם תיבחן בהליך העיקרי. היא מפנה לפסיקה (בש"פ 770/10, בש"פ 2254/03) הקובעת כי הכרזת עד כעוין אינה מחייבת כרסום בתשתית הראייתית. * **חיזוקים ראייתיים:** על הנשק הארוך נמצא DNA של חסן, ועיסא הודה שנגע בנשקים. התביעה סבורה שהודעותיהם הראשוניות אותנטיות, שכן לא תיאמו גרסאות באופן מושלם לגבי מועד הבאת הנשקים. * **מעמדו של המשיב:** המשיב, כמנהל הישיר של העובדים והשוהים הבלתי חוקיים, נושא באחריות לעבירות נשק חמורות. העובדה שמטרת החזקת הנשקים אינה ידועה והמשיב לא מסר גרסה, מחזקת את המסוכנות הנשקפת ממנו. * **עילת המסוכנות:** בעבירות נשק, המסוכנות אינה ניתנת לאיון. היעדר עבר פלילי וגיל צעיר אינם מצדיקים הקלה. הימצאותם של כלי נשק רבים אצל שוהים בלתי חוקיים מחזקת את עילת המסוכנות. * **איזון ראיות:** באם בית המשפט יקבע כרסום מסוים בראיות, התביעה מבקשת שתערך בחינת איזון בין עוצמת העילה לעוצמת הראיות. 2. **טענות ב"כ המשיב:** * **חולשה ראייתית מהותית:** בהודעותיהם הראשוניות, הכחישו חסן ועיסא כל קשר או ידיעה על הנשקים. שינוי הגרסה שלהם התרחש לאחר שהוחזקו יחד, הוטח בפניהם מידע בדבר ראיות פורנזיות, והם הובאו לתחנת המשטרה. * **סתירות ופערים:** קיימות סתירות ופערים רבים בגרסאות השוהים הבלתי חוקיים, שהתביעה התעלמה מהם. * **בחירת התביעה:** התביעה בחרה להאמין לגרסאות המפלילות את המשיב, ולא העמידה לדין את חסן ועיסא על החזקה בפועל, המהווה החזקה ממשית. * **היעדר תיעוד:** מחדלי חקירה משמעותיים, לרבות היעדר תיעוד של חקירות מפתח ועימותים, פוגעים באמינות הראיות. הסברי התביעה לכך אינם מתקבלים על הדעת. * **חוסר היגיון בטענות התביעה:** אין היגיון בטענה שהמשיב, כמנהל, הניח כלי נשק יקרים אצל שוהים בלתי חוקיים שזה עתה הגיעו. * **סיכויי הרשעה נמוכים:** לא קיים "בדל ראיה" הקושר את המשיב, למעט עדויות בעייתיות של השוהים הבלתי חוקיים. * **היחלשות עילת המעצר:** נוכח הכרסום המשמעותי בראיות, עילת המעצר נחלשת דרמטית. * **חלופת מעצר:** נעדר עבר פלילי, פחות מסוכן מהשוהים הבלתי חוקיים. יש לשחררו לחלופת מעצר, כגון מעצר בית חלקי בפיקוח משפחתי. * **תיעוד GoPro:** ישנו תיעוד ממצלמת GoPro של השוטר ירון מרום, שעשוי לשפוך אור נוסף, אך לא צורף לתיק. **ג. סקירת הראיות בתיק החקירה (ניתוח בית המשפט)** בית המשפט מפרט באופן נרחב את עדויות השוהים הבלתי חוקיים (חסן מוסטפא, עיסא מחאריק), עדים נוספים (אימן מחאריק, מחמד חסנאת, עודי חסנאת, עומר חסנאת), וכן בני משפחת המשיב (חליל, עיד, יוסף אלקדירי) ואת חקירות המשיב עצמו. **עיקרי הממצאים והניתוח של בית המשפט:** 1. **תיעוד האירוע:** * האירוע מתועד בצילומי רחפן, המראים שלושה אנשים נמלטים מהמקום. המשטרה לא תחקתה אחריהם. * חלק מהחיפוש מתועד, אך סרטון הכולל את הנשקים נערך לאחר איתורם, והפריסה שלהם על מיטה אינה משקפת את אופן תפיסתם. * סרטון ממצלמת GoPro של השוטר ירון מרום תועד, המציג את החיפוש ואיתור אמצעי הלחימה. 2. **עדויות השוהים הבלתי חוקיים (חסן ועיסא):** * **גרסאות ראשוניות (8.12.2025):** הכחשה מוחלטת של קשר לנשקים. חסן רמז שהנשק שייך לבעלי הבית. עיסא הכחיש ידיעה על נשק. * **גרסאות מאוחרות (15.12.2025 ואילך):** שינוי גרסה משמעותי, בה הפלילו את המשיב, עימאד וודיע בהבאת הנשקים. חסן טען שאולי נגע בנשק "בטעות" או מ"סקרנות", ועיסא הודה שנגע באקדח או שניים. * **הכרזתם כעדים עוינים:** בבית המשפט, חסן ועיסא הוכרזו כעדים עוינים וחזרו בהם מגרסאותיהם המפלילות, בטענה שהוטרדו, הוכו, פחדו, ושיקרו כדי להגן על עצמם. הם טענו שסיכמו מראש על גרסה משותפת. * **סתירות בין גרסאות השוהים הבלתי חוקיים:** בית המשפט מציין סתירות מהותיות בין גרסאותיהם של חסן ועיסא, לרבות בנוגע לזהות השלושה שהביאו את הנשקים, מועד הבאתם, אופן החבאתם, וכן האם נגעו פיזית בנשקים. 3. **חקירות המשיב:** * המשיב מכחיש כל קשר לנשקים, לשוהים הבלתי חוקיים, ולשטח בו נתפסו. הוא טוען שהם שייכים למשחטה אחרת, נפרדת מהשטח בו נתפסו הנשקים. * חקירותיו של המשיב ומעמד הניהול שלו במפעל העוף מוצגות, תוך הדגשת טענותיו כי אינו מכיר את השוהים הבלתי חוקיים וכי אינו קשור לשטחי הלינה והתפיסה. 4. **ניתוח בית המשפט את עוצמת הראיות:** * **מסגרת הדין:** בית המשפט מתייחס למבחנים לקביעת קיומן של "ראיות לכאורה" (פוטנציאל הוכחתי, סיכוי סביר להרשעה, מבחן "אם נאמין"). הוא מדגיש כי אינו מחליף את שיקול דעת הערכאה העיקרית, אך נדרש לבחון את הראיות. * **התמודדות עם עדות שניתנה בשלב המעצר:** בית המשפט קובע כי אין לפטור עצמו מבחינת העדויות שהשתנו, אלא לבחון אותן על רקע התמונה הכוללת. * **ראיות לכאורה נגד המשיב:** בית המשפט קובע כי ברמה "השלדית טכנית" קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, מכיוון שחסן ועיסא מסרו בשלב כלשהו שהמשיב יחד עם אחרים הגיע עם כלי הנשק. * **כרסום משמעותי בראיות:** למרות זאת, בית המשפט מוצא כי הראיות "חסרות ומשקלן פוחת בצורה משמעותית". * **מחדלי חקירה:** בית המשפט מצביע על חוסרים מהותיים בחקירה: * **היעדר תיעוד:** חקירות רבות לא תועדו, ללא הסבר מניח את הדעת. * **העדר מחקרי תקשורת:** לא הוצאו חקרי תקשורת, למרות שמספר הטלפון של חסן נמסר. * **העדר מסדרי זיהוי:** לא נעשו מסדרי זיהוי, למרות שאין היכרות מוקדמת. * **העדר שחזור/עימות:** לא נעשה שחזור או עימות בין השוהים הבלתי חוקיים, או עימות עם המשיב, למרות שהיה יכול לשפוך אור על היכרותם עם המקום ועל גרסאותיהם. * **חוסר בראיות מהותיות:** לא הוסבר מדוע חסן ועיסא לא הועמדו לדין, מדוע יש להעדיף את גרסתם המפלילה, וכיצד ההחזקה של נשקים אצל שוהים בלתי חוקיים שאינם מכירים את המשיב מתיישבת עם היגיון החיים. * **תזת התביעה:** בית המשפט מוצא את תזת התביעה "חסרה באופן ממשי", ואינה מתיישבת עם אופן ניהול החקירה. **ד. החלטת בית המשפט – שחרור לחלופת מעצר** * **מסקנה:** בית המשפט קובע כי קיימת "הצדקה ממשית בבחינת חלופת מעצר נוכח החוסר המשמעותי בראיות". * **נימוקים:** * **עוצמת הראיות:** למרות חומרת העבירות, עוצמת הראיות לכאורה פוחתת באופן משמעותי עקב מחדלי החקירה והסתירות בגרסאות. * **תזת התביעה חסרה:** תזת התביעה אינה מבוססת כראוי, במיוחד לאור ההתנהלות החקירתית. * **היגיון החיים:** אין היגיון בטענה שהמשיב, שאינו מכיר את חסן ועיסא די הצורך, הפקיד את כלי הנשק בחזקתם. * **מבחן מקבילית הכוחות:** השלב הראשון במבחן (קיום ראיות לכאורה ומידת עוצמתן) לא מתמלא באופן מספק, ולכן יש לבחון חלופות למעצר. **ה. עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **פרשנות "ראיות לכאורה" והתמודדות עם שינוי גרסה:** בית המשפט מדגיש את הקושי בבחינת "ראיות לכאורה" כאשר עדים מרכזיים משנים את גרסאותיהם לאחר שהוכרזו כעדים עוינים. הוא מאמץ את הגישה לפיה יש לבחון את כל הגרסאות (הקדומות והמאוחרות) על רקע התמונה הכוללת, ולא להקל ראש בשינויים אלו, כפי שמעיד הציטוט מההחלטה הנזכרת בסעיף 30. 2. **חשיבות חקירה מקצועית ומלאה:** ההחלטה מדגישה כי בית משפט של מעצר אינו "טכנאי" ויש לו תפקיד לבחון את "מארג הראיות" באופן ביקורתי. מחדלי חקירה מהותיים, כגון היעדר תיעוד, היעדר מחקרי תקשורת, והעדר מסדרי זיהוי, מובילים לכדי כרסום משמעותי בראיות, ואף עשויים להשפיע על בחינת המסוכנות. 3. **"מקבילית הכוחות" והשפעת חולשת הראיות:** בית המשפט מבהיר כי עוצמת הראיות היא השלב הראשון והבסיסי בבחינת המסוכנות ובאיתור חלופת מעצר. חולשה משמעותית בראיות, כפי שנמצאה במקרה זה, מצדיקה בחינת חלופות מעצר, גם אם מדובר בעבירות חמורות. 4. **"תזת התביעה" והלוגיקה הראייתית:** בית המשפט בוחן את "תזת התביעה" לא רק כמכלול טענות, אלא כדרישה ללוגיקה ראייתית פנימית. הוא מטיל ספק בהיגיון של החזקת נשק אצל שוהים בלתי חוקיים שאינם מכירים את המשיב, ומצביע על חוסר תאימות בין עבירות הנשק החמורות לבין אופן ניהול החקירה. 5. **"אותות אמת" ופטור מאישום:** בית המשפט מעלה תהיות לגבי הבסיס המשפטי להעדפת גרסאות מפלילות של שוהים בלתי חוקיים, תוך הענקת פטור מאישום להם, בעוד המשיב מואשם. הוא מרמז כי יש לבחון את "אותות האמת" (Indicia of truth) בבסיס החלטות אלו. 6. **היבט הראיות החיצוניות (חקרי תקשורת, שחזור):** בית המשפט מדגיש את החשיבות של ראיות חיצוניות, כגון חקרי תקשורת ושחזורים, לצורך בדיקת עמידות עדויות ואימותן, במיוחד כאשר אין היכרות מוקדמת בין המעורבים. **ו. סיכום** ההחלטה מדגימה את חשיבותה של חקירה יסודית ומקצועית, ואת השפעתם המכרעת של מחדלי חקירה על קיומן של ראיות לכאורה ועל עילת המעצר. גם בעבירות חמורות כעבירות נשק, כאשר הראיות חלשות וסתירות מהותיות עולות, בית המשפט יטה לשקול חלופות מעצר, תוך ניתוח ביקורתי של הראיות והגיונן. ההחלטה מראה כי התמודדות עם עדויות משתנות וכיבוד עקרון החפות של הנאשם, מחייבים בחינה מעמיקה של כלל הראיות וההליכים.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי

מ"ת 76174-12-25 מדינת ישראל – פמ"ד (פלילי) נ. מוחמד אלקדירי, שלום (22.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית