ת"א 7897-01-20

תקציר

בית המשפט מצא כי לתובעים, שהיו בחוב שאינו שנוי במחלוקת לעירייה הנתבעת בגין החזקתם בדירה, הייתה טענה תקפה כנגד העירייה בגין הפרת חובת הזהירות כלפיהם. העירייה לא העבירה מכתב התראה לכתובת רלוונטית והתעלמה מאיתותים ברורים לכך שהכתובת שנבחרה אינה נכונה. בנוסף, הוטעו התובעים על ידי מסמך כתוב לפיו הסדר החוב שלהם ימנע הליכי הוצאה לפועל. אמנם התובעים לא הוכיחו כוונת זדון או פגיעה חמורה מצד העירייה, אך בית המשפט הכיר בנזק הלא ממוני שנבע מעוגמת נפש ופסק להם פיצוי כולל של 10,000 ₪. התביעה העיקרית התקבלה בחלקה, והתביעה המשנית נדחתה. העירייה חויבה לשלם לתובעים הוצאות מופחתות ושכר טרחת עורך דין בסך 5850 ₪, כאשר שני הצדדים נשאו בהוצאות העדים שלהם. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 90 יום, ולאחר מכן יצטברו הפרשי ריבית והצמדה. לתובעים ניתנה גם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים.