בר"ע 109/06

תקציר

המבקש, שהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 30.3.04, הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה לדחות את בקשתם למינוי מומחה לבריאות הנפש לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הערכאה הנמוכה יותר טענה כי נראה כי בעיותיו הנפשיות של המבקש אינן קשורות לתאונה, אלא ייחסה אותן לרקע הסוציו-אקונומי של המבקש ולעובדה שהתאונה הייתה מינורית. עם זאת, ערכאת הערעור, תוך שהיא מצטטת פסקי דין קודמים הנוקטים גישה מקלה כלפי מינוי מומחים במקרים כאלה, קיבלה את הערעור. הם הצביעו על כך שדי ברף ראיות נמוך כדי למנות מומחה, ודי בהסתברות נמוכה לקשר סיבתי בין התאונה לבין הבעיות הנפשיות כדי להצדיק מינוי מומחה לבריאות הנפש. כמו כן, השופטת התייחסה למקרים בהם מינויים כאלה נעשו שנים לאחר התאונה. מאחר שמקרה זה היה גבולי, חויב המבקש לשאת בהוצאות המומחה, אשר מינויו ייקבע על ידי בית משפט קמא. ההחלטה גם האריכה את המועד האחרון להגשת הבקשה, שייתכן שהוגשה מעט מעבר למועד האחרון.