ע"ע 417/03

תקציר

מועצת בתי העלמין בירושלים והעומד בראשה בדימוס נקלעו לסכסוך משפטי על תשלום הפנסיה של האחרון ופיצויי הלנה בעקבות קשייה הכספיים של המועצה. בית הדין האזורי פסק לטובת הדירקטור אך הפחית את פיצוי הלנה לסכום הפרשי ההצמדה והריבית, מה שהוביל את הדירקטור לערער על ההחלטה. בית הדין הארצי לצדק דחה את הערעור על הפחתת פיצויי הלנה עד דצמבר 2004, אך קבע כי מינואר 2005 ואילך תשלם המועצה פיצוי שנתי של 25% על הפנסיה המנוכה. זאת, משום שעד דצמבר 2004 המועצה לא פעלה בפועל ולא יכלה לשלם את הפיצויים בשל נסיבות שאינן בשליטתה. בית המשפט גם אישר את החלטת בית הדין האזורי לחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, וקבע כי התנהלותם מצדיקה את החיוב ללא דיון מקדים. פסק הדין הבהיר את סמכותו של בית הדין לעבודה להטיל הוצאות כאלה והדגיש כי יש להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה בעת קביעת פיצויי הלנה, במיוחד עבור גופים ציבוריים שנקלעו למצוקה כלכלית. לבסוף, אף אחד מהצדדים לא חויב לשאת בהוצאות הערעור, וההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים.