ב"ל 35667-07-20

תקציר

התובע, שעבד בהתקנת חניונים, טען כי נגרם לו נזק תעסוקתי עקב מיקרוטראומה, שגרמה לו נזק ממשי ופגעה ביכולתו לעבוד. מיקרוטראומה מוכרת כאשר פגיעות זעירות מצטברות לאורך זמן מפעולות חוזרות ונשנות המבוצעות ברציפות במהלך תקופה משמעותית, ופעולות אלה חייבות להיות זהות במהותן ולהוכיח בסיס עובדתי לתביעה. התובע לא הצליח להוכיח תשתית עובדתית לעילת התביעה המבוססת על מיקרוטראומה. עבודתה של התובעת כללה פעולות ותנועות שונות, ולא בוצעה פעולה אחת שוב ושוב במשך תקופה מוגדרת. זאת ועוד, בעדותו של התובע לא צוין משך הפעולה ועבודתו הייתה כרוכה בנסיעות, שתפסו חלק מיום עבודתו. התובע גם לא הביא ראיות לתדירות הסיוע שקיבל מעובדים אחרים, ותיאורו את עבודתו לא כלל תנועות חוזרות ונשנות מתמשכות או פעולות שהפעילו את אותו לחץ על איבר גוף מוגדר. בית המשפט מצא כי תיאור עבודתו של התובע דרש תנועות ומאמצים פיזיים שונים ולא ניתן לבודד אותו לרצף מסוים של תנועות שיהווה מיקרוטראומה. בנוסף, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש בתביעות מיקרוטראומה. לפיכך, התביעה נדחתה.