פ"א 33541-02-21

תקציר

ערעורו של הנאשם, שזוכה מאשמת שיוך מקרקעין שלא כדין, לקבלת פיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, נדחה. בית המשפט מצא כי הנתבע לא עמד בקריטריונים לפיצוי. לגופו של עניין, הנאשם לא הוכיח כי לא היה בסיס סביר להאשמה, ואף לא הציג נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. באשר לקריטריון הראשון, מצא בית המשפט כי החלטת התביעה להגיש כתב אישום נגד הנאשם הייתה סבירה על סמך ראיות קיימות, והעובדה שעדות מפקח נמצאה מאוחר יותר כפגומה אינה הופכת את ההחלטה הראשונית לבלתי סבירה. יתר על כן, בית המשפט סירב לקבל את "טענתה העקרונית" של ההגנה כי יש לפסוק פיצויים בכל מקרה בו הנאשם אינו מעיד וזוכה, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם לא עמד בקריטריון השני, שכן לא הוכיח נסיבות חריגות כלשהן הקשורות להליך המשפטי, למהות הזיכוי או לנסיבות אישיות. הנתבע טען כי משך ההליך המשפטי מהווה נסיבה מיוחדת, אך בית המשפט מצא כי במקרה זה הוא לא הגיע לרמה חריגה. בנוסף, ציין בית המשפט כי הנתבע לא טען לפגיעה כלשהי בבריאותו או בשמו הטוב. משכך, נדחה הערעור, ונדחה תשלום פיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין.