ת"א 42937-11-17

תקציר

הנתבע שיתף בפייסבוק פרסומים המיוחסים לאדם אחר, אבי דוביצקי, שניהל פרויקט לחשיפת פדופילים, לרבות התובע. הפרסומים כללו אלמנטים עובדתיים והבעות דעה. מרבית הטענות העובדתיות היו נכונות, למעט הטענה כי התובע הואשם, שהייתה שקרית. בית המשפט בחן האם קיימות לנתבעת הגנות כלשהן על פי החוק ומצא כי פעלה בתום לב וזכאית להגנות לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. למרות שהנאשמת שיתפה פרסום עם מידע כוזב, בית המשפט מצא כי היא לא בחנה את הפרסומים לפרטי פרטים והסתמכה על אמינותו של דוביצקי. בית המשפט מתח ביקורת על תביעתה הגבוהה של התובעת לפיצויים בסך 280 אלף שקל, וקבע כי היא מעלה חששות לגבי מהות התביעה ופערי הכוחות בין הצדדים. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 5,000 ₪ והורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪, בהתחשב בהפרש המשמעותי בין הסכומים בפועל לסכום הנתבע. השופטת לקחה בחשבון גם את נסיבותיה האישיות של הנתבעת, את מהות המקרה ואת העובדה שהיא הסירה את הפרסומים ברגע שהתובע ביקש ממנה לעשות זאת.